נמאס לי לקרוא ולשמוע סיפורים על אנשים שהתאבדו.

נמאס לי לקרוא ולשמוע סיפורים על בנות שנאנסו (ובנים).

נמאס לי לקרוא ולשמוע סיפורים על אנשים שרע להם ושהם עושים דברים ועוברים דברים.

ונמאס לי לשמוע על פשעי רצח, חטיפות ואונס. אפילו הטרדה מינית זה לא בסדר. ונמאס לי לשמוע על אפליות וגזענות ואנטישמיות.

ונמאס לשמוע שלא באמת עושים עם זה משהו... אנשי מקצוע לא באמת עושים משהו כדי לסדר הכל. אנשים לא באמת רוצים להקשיב לאנשים שמרגישים רע ולחזק אותם. אנשים לא באמת רוצים להתערב בכל האפליות והמלחמות ולעזור ולהפריד כמו גננת שמפרידה בין שני תינוקות מפגרים שרבים על כלום. 

גם נמאס לי לשמוע על התעללות בבע"ח, לא רק אנחנו קיימים בעולם הזה.

נמאס לי.

אנחנו באמת צריכים עולם טוב יותר מזה שיש לנו עכשיו... אני לא רואה למה כל אחד לא יכול להסתכל ימינה ושמאלה ולראות מה קורה פה, לעזור קצת.

אם מישהו אחד יעזור זה אחד לכמעט 7 וחצי ביליון. אם עוזרים מיליון אז זה מיליון לכמעט 7 וחצי ביליון. אם עוזרים ביליון אז זה ביליון לכמעט 7 וחצי ביליון.

למה שזה לא יהיה... 7 ביליון. 6 ביליון. זה יכול לפתור הכל. כל מה שצריך לעשות זה להסתכל הצידה, ולראות מה הולך.

העולם הזה לא שווה שיביאו אליו ילדים חדשים, עם הזוועות שיש פה. למה כדאי לי ליצור משפחה ולהכנס להריון אם יש סיכוי שהילד/ה שלי י/תיאנס, או יירצח, או אפילו יהרג בתאונה (או ימות ממחלה). או שתהיה עליו אפליה כי הוא יהודי. או אם יש לו אבא שחור אז כי הוא יצא שחור. או אשכנזי/ספרדי. או שיכול להיות שהוא התאבד, כי אף אחד לא באמת שם לב מה הולך עליו. 

למה שווה להביא ילדים לעולם הזה אם יש מלחמות בחוץ, וזוועות שקשה לדמיין... איך, לדוגמא, בקוריאה הצפונית הם מסוגלים לעשות את זה, אם הם יודעים שהילדים האלה יסבלו בדיוק כמוהם (אלא אם כן מחייבים אותם?). אם היו באים לפה חייזרים כדי לעשות משא ומתן ולגור איתנו, הייתי מציעה להם לברוח מיד ולחזור מאיפה שהם באו או שגם הם יפגעו.

נמאס נמאס נמאס נמאס.

אנחנו צריכים לעשות ריסטרט. התחל מחדש. כי הגיים אובר כבר מזמן הופיע על המסך... ואף אחד לא ממשיך לשים לב. אולי אנחנו מתקדמים, נכון, אבל מבחינה חברתית אני לא רואה שום התקדמות. החברה שלנו בזבל, בואו נודה בזה... לא מבינה איך אנשים יכולים להיות רעים. לא מבינה את הרוע האנושי. אין לו גבול, וזה מוזר בשבילי.

למה שפעם אחת בתולדות האנושות תהיה תקופה טובה. רק טובה. בלי רע. גם אם נעבור לחיות בתוך אגדות עם סופים טובים נהרוס את האגדות הללו... למה לפני שמישהו רוצח, שיחשוב איך היה מרגיש אם היו רוצחים את ההורים שלו או האחים שלו. או למה אנס לא יכול לחשוב רגע, "היי, למה אני צריך לעשות את זה, וגם לפגוע בילדה *לא שאכפת לי* אבל גם להיאבק איתה ולהתעייף בגלל שאני משתמש פי שתיים בכוח פיזי ממה שאני צריך. למה שאני לא אלך לזונה?"

הרי בגלל שלאף אחד לא אכפת, עדיין יש זונות. ואני משערת שיש להן יום עמוס למדי. גאדמיט. כל מה שאני יכולה להגיד עלינו זה איכס.