אני חושבת שמאז שפתחתי את הבלוג, גיל 13 או 14, אינני מסתירה את העניין שלי בקינקים אגרסיביים למדי – סאדו מאזו, בדסמ, wanna be חמישים גוונים – איך שתרצו לקרוא לזה.

אני אוהבת אלימות, אגרסיביות. אני אוהבת להיכנע ולהתמסר. אני בקושי מסוגלת לדבר או לחשוב כשאני נמצאת בסיטואציות כאלו (במידה והן אכן מחרמנות אותי ובהסכמה); רק לבהות וליילל ולגנוח. אני אוהבת מכות, סטירות, ספאנקים, הצלפות, חניקות, צביטות, נשיכות, אפילו דם – ואת הסימנים הזמניים שמקשטים את גופי מספר ימים (או שבועות) לאחר מכן. אני אוהבת את ההנאה של הצד השני מהכאב שלי, ואני אוהבת גם את הכאב עצמו, ואני נהנית מסיפוקו של הפרטנר. לעיתים רחוקות אני מוכנה אפילו להשפלה, אבל אצטרך להרגיש מספיק בנוח עם מי שעומד מולי על מנת ליהנות מהידיעה שהוא צופה בי כאשר אני נמצאת בסיטואציה משפילה שכזו.

אבל דווקא בדבר הכי harmless לכאורה (אפשר להתווכח על זה) – בדיבור – אני מעדיפה את זה לכיוון הונילי, החמוד, האוהב, ויש אף כאלו שיקראו לו משעמם. 

אל תקרא לי שפחה או זונה, בטח שלא השפחה או הזונה שלך. אל תקרא לי כלבה, או שרמוטה, או חתיכת בשר, או חור מלוכלך, או סמרטוט, סחורה או סחבה משומשת. אל תגיד לי שאתה הולך לדפוק אותי ולזרוק אותי החוצה ולהתקשר רק כשאתה חרמן כדי שאגיע למצוץ לך ולעוף לך מהפרצוף. אל תקרא לי מטומטמת, אחרת אאלץ להתאפק שלא לפרוץ בבכי, שכן הדמעות יעלו בעיניי בעל כורחן. אל תשייך אותי אליך, אל תגיד שאני שלך, אל תשאל למי אני שייכת. אני שייכת לעצמי אלא אם סיכמנו אחרת. אל תפנה אליי בקול תוקפני. עדינותן של המילים חשובה שלי. היא מושכת, פאק כמה שהעדינות הזו מושכת.

אפילו כינוי שטחי ביותר כמו נסיכה, או קטנה, יעשה הרבה, הרבה יותר מכלבה או שפחה או זונה. אני נזכרת בפעמים שהוא קרא לי ילדה. "דברי ילדה, מה יש?" "את לא ילדה מטומטמת, נכון?" "ילדה טובה". 

אני רוצה התחשבות – לאו דווקא במעשים, אבל במילים – לא אשכח את הפעם ההיא שהוא נשך אותי עד זוב דם. "אוו, יורד לך דם" הוא אמר וניגב אותו עם מגבת, בעדינות, ומיד המשיך לנשוך ולהתעלל ולהכאיב. 

אני אוהבת את העדינות הזו. "תראי איך את מחכה יפה", "כל הכבוד" עם נשיקה על המצח, "אני מרשה, אני מרשה" וגם "אני אוהב שכואב לך" בקול רך ומתוק. בחיי, זה יכול לגרום לי לגמור הרבה יותר בקלות מאיזה "תראי איזו זונה קטנה ומלוכלכת את" או "את השפחה שלי?" כי לא, אני לא השפחה שלך. אל תקרא לי שפחה, אל תקרא לי שלך, אלא אם אתה רוצה להוריד לי כל כך שתרגיש כאילו מישהו משייף לך את הזין עם נייר זכוכית.

תסתום לי את הפה בכוח אבל תלחש "ששש, שקט, די" בשקט וברוך. תראה אותי נאנקת ודומעת מכאב, תביט בעיניי המתחננות לדי ובו בזמן לעוד, אבל תשמור על המבט מתוק, עדין, מתחשב, דואג, רך; אפילו תחייך, תצחקק כאילו (או באמת?) שאתה מוקסם ממני. 

אני חושבת שהבעת רוך, עדינות, קור רוח והתחשבות, בשילוב עם האגרסיביות והסאדיזם, זה אחד הדברים הכי סקסיים שיש. 

ללטף לי את הראש בזמן שאתה חונק אותי עם הזין שלך, לחדור אליי לאט ובעדינות בזמן שאתה דוחף את פניי אל תוך המזרן או מוריד את גבי מטה בכוח, לשאול אם ככה זה טוב, אם אני אוהבת, בזמן שאתה מתעלל בי או מענג אותי (על אף שהאחד לא סותר את השני), אין אפילו צורך להעניק לי הזדמנות לענות. ככל הנראה לא אענה גם ככה. רק אגנח, או אנסה לנסח תשובה ויצאו לי מלמולים לא ברורים. תחנוק אותי באלימות בזמן שאתה עושה לי דברים שמרגישים טוב, בעדינות, עם מבט אוהב, מבט מעוניין ומרוכז בפעולות שלך. או במבט ישיר אליי. רך, כמובן. משועשע מעט.

קור רוח – תהיה קר רוח. זה פאקינג מושך. כשאני מחורפנת לגמרי, מתפתלת וגונחת ומשתגעת, ואתה – קר רוח. רגוע. שליו.

אם אפיל את הויברטור בזמן שאתה מזיין אותי חזק, תגיש לי אותו בהתחשבות, תדליק אותו בשבילי מחדש. 

וכשתדחוף את עצמך עמוק לגרון שלי, ותגיד לי לגעת עם האף בבטן שלך, ואני לא יכולה, אני לא יכולה עם הזווית המחורבנת של הזין שלך שפוגעת לי בדיוק ברפלקס, אתה תגיד לי שאני מסוגלת, שאני יכולה, ותעודד אותי, עוד קצת, קדימה, וכשאעשה זאת, עם דמעות בעיניים וארוחת הבוקר מחצית הדרך מן הקיבה אל האוויר הפתוח, תגיד לי "רואה? אמרתי לך שאת יכולה", "כל הכבוד", "רואה שהצלחת?" 

הרגע שבו הוא משחרר אותי מהאזיקונים היה לא פחות סקסי, ואולי אפילו יותר, מהרגע בו הוא אוזק אותי.

חלק מבוסס על העבר, וחלק, בתקווה רבה, על העתיד. 

- איך התחת?

 - כואב לי לשבת, בן של זונה. אבל זה בעצם הזנב, לא בתחת. 

- מעולה, זה אומר שפתחתי אותך כמו שצריך. 

 - עצם הזנבבבב לא התחת!!!! לא היה אנאלי בכלל. חצוף. 

- אני יודע, זה בגלל שדפקתי אותך חזק מאחור ומשכתי לך את הראש וחנקתי אותך... כנראה קצת עיקם את הגב. ואל תדאגי, אם ניפגש שוב ארחיב לך גם את החור של התחת. 

 - לאאאא. סבבה, פעם הבאה נתחלף בתפקידים. 

- עכשיו לא בטוח תהיה פעם הבאה. 

 - מזל שאני לא בקטע של להיות top.

- מעולה, אז אנחנו כמו שקע ותקע. 

 - אני לא אשאל מי זה מי. אבל אולי אפתיע אותך עם שיניים או איזה ספאנק פעם, שתהיה דרוך. 

- אז אני ארסן אותך. יש לי גם כמה פריטים שיכולים למנוע את זה. 

 - אנחנו נראה אם תצליח. 

שאלוהים יעזור לי. 

מתחשק לי להתעלל בו קצת. למתוח גבולות. לראות כמה רחוק אוכל להגיע עד שאחטוף, ועוד יותר מסקרן אותי לראות עד כמה אחטוף. 

ניסיתי להראות לא' מהעבודה שהוא מקבל משכורת טובה יותר משלי. הוא טען שלפי שעות, אני מקבלת יותר ממנו, שכן אני עובדת בשכר לפי שעה והוא עובד גלובלי. אמרתי לו שהוא יכול לבקש העלאה. "גם את יכולה," הוא אמר. "באמת?" "כן, אבל זה לא אומר שיתנו לך." "בן של זונה." "גם אני יכול לבקש והם יכולים לשים עליי זין." "אין בעיה, ככה אעזוב!" התבדחתי. "סבבה, את לא מאיימת על אף אחד." הוא אמר לי. ר', המנהל שלנו, בדיוק הגיע אלינו. "ר', אני עוזבת!" הכרזתי. הוא פער את עיניו "לאאא!!!" הוא צעק, "אני אסגור אותך בקרטון הזה!" הוא אמר והצביע על ארגז ריק שנח בצד. "אני מעדיף שא' יעזוב ולא את!" צחקקתי למשמע דבריו. זה מחמיא לי, מוסר העבודה חשוב לי, ולדעת שמרוצים ממני מספק אותי. 

"היא רוצה העלאה!" חשף אותי א'. "לאאא, אמרתי את זה בצחוק!" מחיתי. "העלאה!" הוא המשיך. "בצחוק, מה יש לך!" הסמקתי. ר' כבר התרחק. "מה אכפת לך, במקרה הטוב הוא יתקשר למנהל אזור וישיג לך העלאה, במקרה הרע לא יקרה כלום." 

צודק. נחזיק אצבעות שר' התייחס לדבריו.