הייתי וברחתי

הגמד הקטן הלך ברחוב,

וראה את הברושים מעליו גבוהים-גבוהים

הגמד הקטן ניסה לחצות את הכביש,

וראה את המכוניות סביבו מהירות-מהירות

הגמד הקטן רצה לעבוד כדי שיהיה לו כסף לחיות,

והרגיש את העבודות תובעניות-תובעניות

הגמד הקטן הדליק רדיו כדי לשמח את לבבו,

ושמע את השירים עצובים-עצובים

הגמד שמע חדשות כדי להתגאות בארץ שלו,

ושמע שהארץ שלו מלאה בעיות-בעיות

הגמד רצה לעשן ולשתות כדי לעשות לעצמו טוב,

אבל גילה שהמחירים גבוהים-גבוהים

הגמד רצה לנוח כי היה עייף-עייף,

אבל כולם קראו לו עצלן

הגמד עבד קשה כדי שיגידו שהוא חרוץ,

ולא קיבל תמורה הוגנת לעבודתו

הגמד הפקיד כסף כדי לקבל ריבית,

וידע שהבנקים משתמשים בכסף שלו ומקבלים ריבית מאחרים,

אבל לו לא נתנו ריבית

הגמד רצה לחיות - ואמרו לו למות

הגמד רצה למות - ואמרו לו לחיות

הגמד השתגע - ואמרו לו שהחיים שפויים,

הגמד הבריא והפך שפוי, ואמרו לו שהחיים מטורפים.

זונות, כולם זונות...

אתה זונה? אימא שלך יוצאת ברינה

מוצצים, כולם מוצצים...

אתה מוצץ? איבדתי את הקוצץ

חרגולים, כולם חרגולים...

אתה חרגול? הבקעתי גול

מזדיינים, כולם מזדיינים...

אתה מזדיין? הלכתי להתפנפן

ערגליות, כולם ערגליות...

אתה ערגלית? סע במונית

משתגלים, כולם משתגלים...

אתה משתגל? תישן ב-צל

יש לי מן קטע כזה שאני אוהב לקלל,

אולי כי אני שוודי

הלכתי לאישה כזאת זולה,

היא אמרה שאני נורווגי

אמרתי לה שהיא קלה,

אמרה לי שאני בודהיסטי

אמרתי לה שזו לא קללה,

אמרה לי שאני גם זיין טבעי

אמרתי לה שהיא גדולה,

אמרה לי שאני צמח מדברי

אמרתי לה שהיא זונה...

לא אמרה כלום, נעלבה,

הלכה ובכתה, ולא רצתה לראות אף-אחד

אמרתי לה שזו מחמאה,

אמרה לי שהיא אישה נשואה

תמיד הן אומרות את זה ר-ק בסוף,

אחרי שבילית איתן, וצחקת איתן,

ועשית איתן סקס פרוע...

פתאום הן נזכרות שהן נשואות!

"אה, אתה יודע? אני נשואה."

מהההההה?!

כאילו חפרת לי על כל החיים שלך במשך חודשים! חודשים!

ורק עכשיו את נזכרת שאת נשואה?

מה נסגר?!

החורף הזה לא נראה טוב בהתחלה שלו. הרופאה אמרה לי שאני צריך ללכת לפסיכיאטר כדי לחדש את אישור התרופה. קודם כל, איך אני יגיע למשרד שלו שנמצא בקצה העולם, אין לי תחבורה. וגם אם אני אגיע, איך לעזאזל בכלל קובעים תור. וגם אם אני אקבע תור, ואפילו יגיע, אין לי זין לכל השאלות שלו אם אני משוגע או לא. הרי כולם משוגעים! גם הוא! אז הוא יקבע אם אני משוגע? ברור שאני משוגע, כמו כולם.

כאילו אני צריך שהוא יאשר לי את התרופה כדי שאני אהיה קצת פחות משוגע, באופן שלא אתייסר יותר מייסורי הקיום הרגילים, ולא אגרום נזק לי או לסביבה... ואבא כל הזמן עסוק ואין מי שיעזור לי. הוא נוסע חצי מדינה בשביל טקס טירונות של הבן שלו מאישה אחרת, לא אימא שלי שמתה, ובשבילי בקושי נוקף אצבע, ואין לי כוח וזין יותר לעולם הזה. 

אני מעשן כן ואני מעשן הרבה כן ואני אמשיך לעשן עד שאני אמות, ומצידי שהעולם הזה יישרף. מביאים ילדים עלק... מה יש להביא ילדים לעולם מסריח כזה? אני לא מבין את אלה שעושים ילדים, למה להביא אותם לגיהינום הזה?

אבל כמו תמיד אנשים אומרים "לי זה לא יקרה" או "לילדים שלי זה לא יקרה" משפטים שהם הכי מטומטמים בעולם, כי לכולם זה קורה. כלומר שהם סובלים בחיים.

ירוקת תחמושת שושלת מטוטלת

תן דרינק ללב צמא

אבי היקר יסגור עוד שעה את המכולת,

ולי לא יהיה סיגריות - יותר

רק קופסה אחת, עם זה נצטרך להסתדר

בלענו ביצים, אנחנו מתים,

הקאנו מיצי קיבה, אנחנו במהפכה,

איבדנו את דעתנו בזמן שינה,

התעוררנו והבנו שאנחנו מטורללים,

טרה-לה-לה, לה-לה

עזבה אותי בשקט כשנרדמתי שם,

ואני בכלל לא הרגשתי את העולם

ופתאום הציפורים חגות בראש,

והסנוניות חופרות בבטן

אי-אפשר להשאיר אותי יותר מדי זמן לבד,

אני פשוט - סנאפ, משתגע לי

אז אמרנו לה "תהרגי אותי,"

והיא לא רצתה, בצדק יש לציין,

ועכשיו אנחנו הפוכים, הולכים על שערותינו

איבדתי אמון ב-כל, חוץ ובמילים שהיא אומרת

סנאפ -

תרגיל חמשת השלבים ללילה על קופסא אחת,

לעשן רק כשצריכים, לא לזוז מהחלון

להשתדל עם קפה או אקסל

עם מוזיקה, וסיגריה אחת אחרי האוכל

האם הגיע הזמן לסלוח לגרמניה שאחרי המלחמה?

הנערות האירופאיות היו טובות אליי,

כך או כך, איך שלא מסתכלים

הרוסיות היו טובות לא פחות,

דווקא האחרות עשו בעיות, אבל כבר לא,

עכשיו הן מחייכות אליי ורוצות אותי,

מפנטזות עליי בלילות חמים ונוגעות בעצמן

סנאפ -

גבר צריך דרינק להשיב לעצמו את נפשו - לנפשו

גבר צריך לגעת במוזיקה ולעשן סיגריה קטנה,

ולראות אישה צעירה פוסעת בשביל לבדה

ילדתי, אל תלכי לבדך בשדה המוזהב,

קחי אותי איתך.

אני יושב על הכיסא שלי ומבשל אותו,

בזמן שהיא בלונה-פארק של שדים ומפלצות

אני מנסה להזכיר לעצמי שהייתי שם,

ואין שום סיבה שאהיה שם שוב

"שיבוש בתוכנה", קרא לזה הד"ר

בעולם מושלם לא היה קיים דבר כזה,

כי העולם היה מתאים עצמו אליך

פיתויי השיגעון קוראים לנו מ-כל פינה,

כאילו לשיגעון יש עוצמה

הדמויות בסרטים משוגעות, השירים בסטלה,

ונדמה שלמשוגעים יש חיים מעניינים

מותר לי להצביע כמה זה כואב,

להיתקל שוב ושוב בחומות המציאות האכזרית,

כמו שהיא עוצבה על-ידי הסביבה, ולדמם?

אני בן-אדם של שחור ולבן,

אני בן-אדם של צבעים

אני יודע מה צודק ומה לא,

גם אם האנשים כולם חושבים ההפך

אז אומרים לך , "תשכח מזה, העולם הזה זמני,"

באותה נשימה מאוד פוחדים שתעשה לעצמך משהו

אתה יוצא כמו דון קישוט של העת החדשה,

להילחם במפלי מים

והכול זה משחק בעיניי האלים,

אז למה שגם אתה לא תיהנה?

את תהיי בסדר, כי אני מחזיק לך את היד

גם אני אהיה בסדר, כי אני אאוטסיידר

אל תתני למציאות לכפות עצמה עלייך!

מציאות היא דבר גמיש,

ואם אנשים החליטו שהיא "ככה," זה לא אומר בהכרח שזה נכון

אנשים סובלים וכואבים כי המציאות דוחה אותם,

זין על המציאות!

היא עוצבה על-ידי אנשים קרים וצרי-אופקים,

היא גמישה מאוד, והיא לא חייבת להיראות כמו שהם קבעו.

סתם טפטפת מטפטפת על לבי המדמם בתחמושת

של ילדים רעבים בלי אוכל שרבים על עלה שלכת, ומנצחים

את רעב השמיים מאור השמש, שבאש עולה

והם מנצלים את אור הבוקר כדי להרקיד את הלב ולהאכיל את העיניים

הרעבות לשלוות הנפש של הבוקר השיכור

שמרחף כמו חולה בחלוק על קביים

ועיניו בוהות למרחקים קצרים, של עוד יום לחיות את החיים

והם משתנים, כל הזמן משתנים

דרכים חדשות נסללות, לא מאבדים

את התקוות, ומרבדים ססגוניים נפרשים

בצלם אנוש של בן אלוהים

שביקש לחיות תחת שרביט מלכות הבורא

ולנווט כמו סירה קטנה בים סוער

עם הגה קטן על סיפון הסירה

משוטים שטוחים של מתינות מתוקה

בדרך מאי לאי של דרך לא-דרך

כדי לזכות במעט חמלה של ניגון אהבה,

ומבט טוב לב של אישה.

>>>>>>>>>>>>>>>

מרבד קודש לרגלייך אישה

ושמי אזמרגד בוהקים בזיעה

ירח חצוי, תפארת מדבר

ארגמן בזלת באדמה חצויה.

>>>>>>>>>>>>>>

נפלתי על משכבי בלילות לשמוע יללות תנים וחתולים

ואהבות פרא פרעו לבי הדומם כמו סערה בחצות ליל

לא אשקר שהייתי נדהם

למול מקהלות המוות המצלצלות באוזניי

למשות אותי מבור גיהינום אל האור.

>>>>>>>>>>>>>>>>>

ואמרו לי ככה, ואמרו לי אחרת,

כל אותן ידיים מזיעות

ואני לא הפסקתי ללכת בשדה קוצים, בשדה מוקשים

הלילה היה אפל ולא היה שמץ של קרן אור להאיר דרך אפלה

טעיתי, ונפלתי, וקמתי, המשכתי ללכת.