זה היה יום שרבי מאוד. ליון נכנס דרך הכניסה הסודית והתהלך עד סוף המסדרון ופנה ימינה לחדד המכונות.

"רובי" אמר ליון "בוס" "רובי, רובי, רובי תקשיב אתה פשוט עובד מצוין אז החלטתי לתת לך מתנה" אמר ליון והביא לרובי קופסא לבנה קטנה.

רובי עמד לפתוח את הקופסא עד שליון תפס את ידו "רובי חכה אני רוצה שהפתעה תהיה באמת הפתעה אז תפתח את הקופסא בשעה חמש בערב טוב?"  "כן בוס" אמר רובי והצדיע לו "יופי" אמר ליון ויצא מהחדר.

"הראשון אצלי עכשיו לשני" מילמל לו ליון והתקדם במסדרון לעבר חדר המחשבים או בשמו השני חדר הבכרה.

"מארק" אמר ליון "קח את זה לאות תוד על קח שאתה שומר על הארגון הזה" אמר ליון ושם את הקופסא הלבנה השניה בשולחן "תפתח אותה בשעה חמש בערב טוב?" "ממממ" אמר מארק וליון תירגם זאת לכן.

ליון הגיע לחדרו של ג'ון וכשפתח אותה ג'ון קם מהמיטה ואמר "ליון" ואז אחרי שתי שניות ג'ון נראה כועס מאוד "אני יודע הכל ליון" אמר ג'ון ביינתים ליון לחץ על טיימר בקופסא לשעה חמש ושם אותה על השולחן "למה אתה מתכוון?" שאל ליון "אתה עובד עם קורפן" אמר ג'ון "אני..." גימגם ליון ואז אמר "טוב אין לי מה להסתיר צודק אני עובד עם קורפן" ליון הרים את ידיו ושכב על הריצפה "ליון" אמר ג'ון שוב "אני ליון אני..." ואז צילצול הפעמון הגדול קטע אותו.

ליון קם "השעה חמש" הוא אמר "מה?" תעה ג'ון "זהו תגיד להתראות לחברים שלך" אמר ליון "מה עשית להם?" צעק ג'ון ואז שגמר את המשפט צרחות נשמעו מכל החדרים "אהההההההה".

"יפה עכשיו אני אהיה בלתי מנוצח" צעק ליון וצחוק גדול ורשע יצא מפיו "לא" אמר ג'ון ורץ לעבר ליון "עכשיו רק אתה נשארת" אמר ליון הוא הרים את ידו והוציא עכביש מכני קטן מהכיס שבחליפתו ושם אותו על הקרקע.

העכביש הלך על הקרקע ואז שג'ון רץ העכביש עלה עליו ואחרי שתי שניות ג'ון צעק מכאב "אההההההה" ונפל על הריצפה "זהו אחרון עכשיו הגיע הזמן להתחיל את שינוי הצורה!!" צעק ליון וצחק צחוק מרושע ביינתים שכל הארגון התמלא בצעקות כאב של האנשים שעליהם העכבישים.
 

"שינוי הצורה יתקיים בקרוב, ביינתים הפכתי לרובוט כמוכם כדי שג'ון לא יוכל לגבור עליי" אמר ליון "ואז ששינוי הצורה יתחיל אני יהפוך ליצור הטכנולוגי הגדול והחזק ביותר בעולם כולו ואז אני יוכל לשלוט בכל העולמות ולהפוך אותם לעולם אחד לעולם טכנולגיה שאני שולט בו".

"אדוני עדין אין לנו ביינתים מספיק אנרגיה בשביל שינוי הצורה" אמר קורפן "ויש בעיה קטנה אבל אנחנו יכולים לעצור אותה- טירנטי פלשה למחנה וכנראה גם כל החברים שלה כאן". "אני לא דואג קורפן פשוט תגדילו את ההגנה ותמשיכו לשאוב את האנרגיה" "אה בוס אבל יש עוד בעיה- כדי ליצור את שינוי הצורה צריך עוד מקור אנרגיה לא רק מברקים ומרוח. בדקנו את מצב זה וגילינו שמקור האנרגיה השני נמצא באיי קיו של המוח האנושי זה אומר שצריך לשאוב מכל האנשים מהארגון שלך כולל ג'ון".

קצת קצר המשך בקרוב...

ליון התקדם לעבר האח הבוער וחיוך גדול עלה על פניו "אני עושה את זה רק לטובת העולם החדש שאני עומד ליצור, עולם ללא מלחמות העולם שכל החלומות יתגשמו בו" הוא הרים את ידו והכניס אותה לחומר ירוק בתוך כמה שניות כל היד שלו התכסתה בחומר הירוק ואז התפשט לכל גופו "יופי התהליך מתחיל בקרוב אף אחד לא יוכל לעצור אותי" וצחוק גדול עלה ממנו.

"כמו כל הזמן השטח רגיל ואין שום סיבה לדאגה, אכן ליון צדק כאן בחיים הרובוטים לא ימצאו אותנו" אמר מארק ביינתים שסרק את השטח אם המחשב שלו.

הרבה מטוסים של הרובוטים טסו "עד פקודה חדשה מרוקים אסור לנו לתקוף ביינתים תסיירו בשטח" אמר קופרן.

ביינתים שכב ג'ון במיטתו וחשב לו "ליון... לא זה לא יכול להיות" "או שכן... לא אין מצב או שהוא הצליח להרוג את קורפן ולקח ממנו את הקדאח או האפשרות הבלתי אפשרית היא שהוא עובד איתן אבל אין סיכוי שזה נכון".

ליון הלך לחדרו של מארק "אני צריך את החללית" "למה? יש מיליון מטוסים בשמיים של הרובוטים" אמר מארק "תקשיב מארק אני יודע מה אני עושה הבנת" "בסדר, בסדר קח אותה".

ג'ון הצמיד את אוזנו לדלת ושמע את כל הדיבורים לאחר כמה דקות רץ לחללית "עכשיו נבדוק לאן הוא הולך" אמר ג'ון ופתח קופסא קטנה ובה עכביש מכני קטן, העכביש יצא ועלה על החללית "זהו" אמר ג'ון וברח.

ליון עלה על החללית והתחיל לעוף באותו זמן ג'ון רץ לחדר המחשבים נעל את הדלת לחץ על הכפתור והעכביש שהיה על החללית הוציא נקודה אדומה מעיניו.

ביינתים ממה שג'ון צפה אפשר היה לראות שליון רק בודק את השטח אבל אז הוא נעצר ליד חללית רובוטים אי אפשר היה לשמוע מה הוא דיבר אבל היה אפשר להבחין שזה קורפן ושליון הראה לו את ידו שהיתה נראית שהפכה למכנית למדי "הוא רובוט" אמר ג'ון בתהדהמה.