| "הפריחה ולא הפרי, ההליכה ולא ההתקדמות" |
| 8/2014
וזה שוב אתה...
אני צריכה את האמת. פשוט לדעת מה אתה חושב. עזוב עכשיו לרגע את המשחק וכל הלוק שאתה משדר. לשנייה אחת פשוט את האמת. גם לעצמך אתה חייב את זה. וגם לי. תמיד היינו ככה. המון זמן אני זוכרת. שולחים חיוכים מפלרטטים ואז שוב חוזרים לחיים שלנו. היה לי בסדר עם זה. אפילו מאוד. היה לנו קטע נחמד כזה וזה הכל. משיכה קטנה שלא עושים איתה כלום. ואז כמובן שאני עשיתי את הטעות. המון מצב רוח טוב ולא אשקר גם קצת אלכהול קירבו אותנו שוב ומשום מה הפעם יותר קרוב. אז נפירדנו בסוף הערב אבל הפעם המשכנו לדבר. כרגיל מפלרטטים לנו שולחים חיוכים ולא יותר. תהיתי אם אני מפספסת פה משהו. יכול להיות שיש פה יותר ואני לא רואה. אתה מדהים זאת לא שאלה. אבל בשבילי? ואז לילה אחד משום מקום באת אליי. עשיתי לי שיחה אם אני מבינה מה קורה. אתה לא בנוי לקשר עכשיו בדיוק חזרת לדבר עם אקסית וזה לא בשבילך. ואני פשוט חשובה לך מידי כדי שתבוא ותפגע. הייתי המומה ואתה שמת לב. מאיפה באת לי עכשיו עם קשר ועיניינים של הלב. קצת להנות זה כל מה שאני רוצה ואתה באת עם משימה. כאן נגמרו השיחות כל אחד המשיך בשלו. טסתי עם חברות יצאתי בלילות המשכתי להנות כמו שאני יודעת לעשות. לא חשבתי עליך, זאת האמת. הבנתי פשוט שלא ודי זה קורה. חזרתי לארץ וכאילו בטעות שלחת הודעה. הודעה סתמית כזאת. נו.. הודעה שידעת שתתפתח לשיחה. שיחה בהמשכים שנמשכת כבר כמה ימים. שוב חיוכים ופלירטוטים. אז מה עכשיו אתה יכול להגיד? השתנה משהו שפתאום זה מתאים? אני יודעת שאתה חולשה שלי ואני מתרחקת. זה קשה כל כך שאתה נשאר פה תמיד. ולהיפגש איתך עכשיו..? זה מה שאני אמורה לעשות? תגיד לי מה אתה רוצה. אני רק רוצה קצת להנות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
