זה מרגיש לי שהלב שלי מחוץ ומשופשף כבר מכל הכיוונים ומה שחסר זה רק שמישהו יבוא לסחוט אותו,

עמוק עמוק בפנים, שם הוא נמצא, נכנס באופן כזה שקשה כ " כ לצאת..

עד שהצלחתי לא לחשוב " עליו " כבר דיי הרבה זמן, רק מישהי הזכירה אותו באיזה אופן,

וכבר הלב שלי ירד לתחתונים, הדמעות ששמרתי מהבכי האחרון נעמדו מוכנות לתקיפה עצמית,

מוכנות לירות אחת אחרי השנייה ים של מים מלוחים,

כ " כ מכאיב שזה לא הדדי, אומנם הצלחתי להוציא אותו מהראש אך לא מהלב,

לצערי בלב הוא כבר פיתח שורשים שקשה לתלוש אותם

עוד עשרה ימים אני מקבלת אישור שאני נמצאת בעולם הזה כבר שני עשורים,

אני מקווה שאני אצליח לקבל על עצמי משהו קטן , אחד וטוב שיישאר להרבה זמן,

משהו קטן שאני אעשה, העיקר שיעשה אותי שמחה ויקדם אותי בחיים

תמיד חשבתי על זה שחבל שאין מכשיר מחיקת זכרונות במיוחד לזכרונות אפלים

אני חייבת למצוא עבודה חדשה,

השעות כבר יותר מידי צריכות להיות גמישות וכך זה מרגיש שאין לי חיים חוץ מעבודה :|

היחס כבר השתנה, וזה לא שווה את זה כבר,

אומנם פגשתי אנשים מדהימים שם אך איני יכולה עוד לשאת את זה, עד שבסוף זה יתפוצץ ויהיה ממש רע.. אני לא אהיה בשליטה..

חשבתי לעשות פס כחול בשיער אבל אני חושבת שזה יגרום לאמא שלי קצתת.. אמממ.. כעס, אי הבנה, לא יודעת..

אולי בינתיים נחכה עם זה..

ולסיום רציתי באמת להגיד

תודה!!

למגיבות מפוסט שעבר ולכלל המגיבים שהגיבו פה,

באמת תודה ענקית לכם, עצם העובדה שאתם מגיבים זה כבר

מחמם לי את הלב, ובמיוחד עם כאלו תגובות אז באמת

תודה רבה!(:

אממ.. לחתום בשמי האמיתי?! אולי עוד לא..

אולי ביומולדת שלי..

3> RAIN

אל תשכחו לחייך גם כשלא תמיד מתחשק (;