מהומה בתא הווידוי

הסתובבתי במזדרונות עם פתק בידי, עליו מספרים, מחפשת אחר הדוכן הנכון. בדרכי פגשתי אנשים מוכרים ולחצתי את ידם. הגעתי אל דוכן AA11 ונרשמתי לתורי. בזוויות העין הבחנתי בצדדית שלה. ילדה בלונדינית, נמוכה ממני בראש, יפיפייה. התעלמתי ממנה עד שהתקרבה מאחורי ועשתה היא את צעד השלום הראשון. איזה מין משחק אנחנו משחקות. חסרת תוחלת. זלגנו אל מחוץ למזדרונות, אינני בטוחה כי היה שם קיר מעולם. עמדנו בפתחו של שביל אל גינה נפלאה עם אגמי דגי נוי ופרחים מלבלבים. השעה מאוחרת, השמש שקעה. ידי ליטפה את פניה וידי השנייה הצמידה אותה חזק אליי. התנשקנו בתשוקה בה לא חשתי זמן רב. השתוקקתי אליה כמו אל אוויר לנשימה. נסחפתי, פעימות הלב החרישו את אוזניי, המקום בו היינו התפוגג ונשארנו רק שתינו חבוקות אחת בידי השנייה. 

והתעוררתי עם טעם מתוק בפה שעד מהרה הפך למר כמוות בבדידותי בה אינה לוקחת חלק.