ואני לא הולכת להתרגש ממנו. אם אתם נמצאים באמצע העונה או שאתם לא
מוצאים קשר הגיוני בין איימי פונד לריבר סונג, אל תקראו כאן.
בואו ואני אספר לכם כמה דברים על דוקטור הו. סדרת מד''ב בריטית משובחת שלא מזמן
חגגה 50 שנים. מספרת סיפור על חוצן מסוג אדון זמן והחללית שלו. לאדון הזמן מלווה
אנושי והם נוסעים בזמן, פותרים תעלומות ובעיות, הורגים חוצנים מרושעים וכו'.
דאלקס, סייברמן, טארדיס, חייזרים, מעט אנושיות, מברג, זמן, ראקסקוריקופלפטוריוס,
רורי, המאסטר, הפנים של בו, ניו ניו יורק, משפחת הדם, גאליפריי. המתכון המושלם
לתוכנית מושלמת.
ואז השטן ברא את סטיבן מופאט
סתם, לא. לסטיבן מופאט הייתה השפעה על התוכנית, חלק מהפרקים היו באמת
טובים. לפי ויקיפדיה, סטיבן היה מעריץ דוקטור הו מילדות, והוא אחראי על פרקים
אדירים כמו ''הילד הריק'', ''שקט בספריה'' ו''Blink''. למרות הכל, הורגש
שינוי בתוכנית. היה אפשר לראות שהוחלף במאי. שהקונספט הלך והידלדל. משהו לא הרגיש
בסדר, משהו השתנה בדוקטור הו. כל זה היה רק הרגשה עד שראיתי את פרק הסיום של עונה
7.
ברצינות, סטיבן? אתה רציני? תוכנית מופת שחיה ונושמת 50 שנים, לא הצליחה
כל כך בהתחלה אבל בעלת פוטנציאל ענק ועלילה נהדרת, ואתה מגיע עם שחקנים חדשים,
צוות צילום ומשליך את זה לעזאזל? בחייך. אולי זה רצון אישי כזה להשאיר חותם אבל
אני חושבת שזאת הייתה פשוט חוצפה. איך אפשר לקחת את קלרה (שאגב, שחקנית נהדרת עם
תפקיד קצת פחות), להשיג איזה מסך ירוק ולהכניס אותה לכל העלילה של הדוקטור? להחליט
שהיא הנערה הבלתי אפשרית ולהניח אותה שם עד מתי שיתחשק לך? ומה יקרה אז, כשהשחקנית
תוחלף? (צר לי לבשר את זה אבל זה מה שקורה בתוכניות טלוויזיה. בדיוק כמו שקרה עם
רוזי). פשוט תביא נערה בלתי אפשרית אחרת ותערבב את העלילה עוד קצת? הפרק הזה פשוט
איכזב אותי לרמה של ייאוש. אני מבינה שבמהלך השנים הבמאים הוחלפו והפרקים השתנו,
אבל זה פשוט נוראי לראות איך שחקנית מודרנית הוצבה עוד בפרקים הראשונים, אי שם
ב1963.
בכל אופן, אפשר רק לקוות שפיטר הולך להיות דוקטור נהדר כמו קודמיו. לא בטוחה שאני
עומדת לצפות בזה
דרך אגב, בטח חשבתם לעצמכם בראש עכשיו ''מה עובר עליה זאת כולה תוכנית טלוויזיה''.
אז, טוב, אתם צודקים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
