כן, אלה החיים שלי :)

אני פשוט לא מצליחה לעמוד בלחץ של בצפר.

אני לא מצליחה ללמוד, אני נכשלת כל הזמן.

נמאס לי להיות היא גרוע בכיתה ולא חשוב כמה אני אלמד אני פשוט לא מצליחה.

אני מטומטמת.

התכנון שלי היה לעשות 45 יחידות - 10 בסיס 5 מתמטיקה 5 אנגלית 10 מחשבים 5 פיזיקה 5 כימיה 5 ספרדית, אבל בינתיים כנראה אני אעשה הרבה פחות יחידות, כנראה 28 - 10 בסיס 4 מתמטיקה 4 אנגלית 5 כימיה 5 ספרדית.

אני שונאת את עצמי על זה. האחים שלי חכמים ואני סתם מטומטמת שלא מצליחה לעמוד בלחץ הזה.

תכלס יש לי יומיים פנויים בשבוע לעשות בהם שיעורים אינ פשוט לא עושה את זה.

גם במקצוע היחידי שהייתי טובה בו אני נכשלת עכשיו.

אני מקווה ליותר מהמבחנים וכל פעם מחדש מתאכזבת.

ורציתי להות רופאה, פחח כאילו זה יקרה.

הדרך הכי קרובה שאני אגיע לשם זה באישפוז אחרי מנת יתר (לא אני לא משתמשת בינתיים).

שונאת את העולם הזה, שונאת את החיים האלה, שונאת את עצמי, שונאת את הכל.

אני פשוט רוצה להסתגר באיזה חדר לבד ולמות. לבד ובייסורים. האופציה הזאת לא נשמעת גרוע כלכך.

רק שלושה מבחנים עם ציונים טובים, זה כל מה שאני צריכה, רק שלושה מבחנים קטנים, רק שיראו אני יכולה, שיראו שאני לא מטומטמת כלכך.

אם אני רק אצליח לשרוד את השנה עם ממוצע שגבוהה מ60 אני אהיה מרוצה.

נמאס לי להיות המטומטמת, אני תמיד המטומטמת.

הילדה היחידה שלא קיבלה הצטיינות, הילדה היחידה שנכשלה כמעט בכל מבחן אפשרי בתיכון, הילדה היחידה שהיא כלכך מתוסבכת שאפילו מילה אחת של בן אדם יכולה להפוך אותה לגמרי.

אני רוצה להשתנות.

אני לא רוצה להיות אותה ילדה.

אני רוצה להיות ילדה של מאיות.

אני רוצה להיות הילדה שיכולה לעשות הכל כי האי במילא תקבל ציונים טובים אז אין מה לפחד.

אני רוצה להיות מישהי אחרת.