כואב לי, כואב לי כלכך בפנים

הדמעות לא יכולות להפסיק ליפול והלב שלי נמעך, נשבר

החום בגוף עולה, כואב בגרון, הראש מסוחרר, לא יכולה לעמוד, לא יכולה לנשום, כל הגוף רועד

הרגשה שכנראה לעולם לא תעבור..

היא מלווה אותי כבר יותר מדיי זמן והיא רק מתחזקת.

כמה פעמים לב יכול להישבר?

כמה פעמים הנשמה יכולה להיפגע?

אני לא חתול אני בן אדם, אי אפשר להרוס אותי 9 פעמים, פעם אחת אמורה להספיק.

אני לא מאמינה באהבה יותר.

כאילו היא בלתי אפשרית, כאילו היא פיית שיניים או סנטה קלאוס..

מאמינים בה כשקטנים כדי שיהיה בשביל מה לגדול כדי שיהיה שווה לסבול, יהיה למה לחכות.

אבל דיי אני לא יכולה יותר, עכשיו אני צריכה לגלות איך חיים בלעדיה כי זה משהו שאפחד לא מגלה

אולי אי אפשר?

אז מה אמור להיות הפתרון?

איך אני אמורה להחזיק מעמד?

איך לב שבור אמור להמשיך לתפקד ולהלחם אם אין מי שיוכל לרפא אותו?

איך שורדים בלי סיכוי לאהבה?

איך חיים בלי ההזדמנות להיות נאהב?