תובנות מקלחת
זה הזמן להתעורר |
| 10/2015
שוב חזרה הילדה המוזרה
אז אני חושבת שהרבה זמן היה בי צד שהתכחש למי שאני.
כי כל חיי הייתי מוזרה, וכל עוד הייתי נאמנה לאמת שלי, סבלתי מזה מצד הסביבה. הייתי צריכה את ההתנתקות הזו כדי שאוכל לפתח ראיה אובייקטיבית על אנשים ועל מה שקורה סביבי, כי לפעמים לחיות רק לצד האמת שלך מונע ממך להיפתח ולהבין החוצה איך דברים נראים. וזה עזר לי לשקם את עצמי עם אנשים, אבל לאחרונה הבנתי שלא משנה כמה אנסה להתחמק מהיותי מוזרה, לא משנה כמה אנסה להיות מודעת לכך, לעולם לא אצליח להפריד את החלק הזה ממני. ותהיה לה אי שם תמי סיבה שלאנשים יהיה קשה להתחבר אלי, אולי בגלל שאני עושה משהו לא נכון, או אולי שאני משדרת תמיד מוזרות. ופחדתי כל הזמן הזה להתחבר לאנשים שנחשבים בעצמם מוזרים או דחויים חברתית. הרבה זמן חשבתי שזה בגלל אי היכולת שלי יותר להיות לצדם, כשלמעשה זה בדיוק הפוך- אני פוחדת יותר מידי להישאב אליהם. יותר מידי להזדהות איתם. להיות שוב דחויה בגלל הנוחיות שלי להיות לצדם.
אבל אתם יודעים מה. הגיע הזמן שאני אבין שפיתחתי את היכולת שלי כבר ליראות דברים אוביקטיבית, ואין סיבה שאדחה את החלק הזה בי שבין אם ארצה ובין אם לא- כולם רואים ומרגישים אותו. וזה עושה אותי מצחיקה, וכן גם מוזרה, לא מובנת. אולי אני אפילו מאיימת על הנוחות של חלק מהאנשים 'הנורמאלים'. אבל אני אוהבת את עצמי ככה, אני אוהבת את הצד הזה שלי שמוכן ישר לקבל אנשים, לסלוח להם מהר מידי אפילו כשלא מגיע להם. אני אוהבת שיש בי את הצד הטוב הזה ונמאס לי לנסות להיות חלק מאותם אנשים שמפחדים להיפתח, מפחדים להיות שונים, אותם אנשים שבטוח להם להיות בצד 'הנורמאלי'. כי בסופו של דבר לאנשים האלה לא נשאר אלא לקום כל יום ולהשקיע אנרגיה כל פעם מחדש על התדמית שלהם. אנשים נורמאלים הם סנובים.
נמאס לי להיות סנובית. ברשותי אשאר מוזרה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: