אני לא אמורה להיות פה, לא אמורה לכתוב למסך, אבל אני חייבת לנסות, אני פה כדי לנסות, אני פה כדי להתחיל משהוא חדש שיגרום לי להרגש יותר טוב
אז אני כאן בכל הדורי, לכלוכי, איברי...
אני כאן כדי לשתף (כמו כולם) על חיי כבת 18 קצת שונה, שאם היו נותנים לי לבחור לעצמי גיל בחיים, כמו שכאן נותנים לי, הייתי בוחרת 38 משו באזור, כי ככה אני באמת מרגישה, אולי אני אומרת את זה כי אני מרגישה בת 18 כבר כל כך הרבה זמן.
ובכל זאת אני מסתובבת בהמולה כילדה תמימה, בתולה בכל אופן אפשרי, שאנשים מנסים לפענח למה היא כל כך סגורה,
אבל הם בחיים לא יגלו, כמו כל הסובבים אותי הם ישארו באפלה, רק אתם תדעו, רק אתם תהיו מושקים באור בכל פוסט, רק בגלל שאני יודעת שאני כותבת למסך, שמעברו השני יושב בן אדם שבוהה במסך וקורא משהוא לא מספיק מעניין, מחרמן, מספק מדי בשבילו וממשיך לדפדף הלאה.
אז אני כאן, תהנו.