למרות שזה מצחיק, כי אף חזית אינה חיצונית.
יש מלחמה אחת בתוך הבית, כי עכשיו אמא שלי ובן הזוג שלה באמת שוקלים להיפרד (סוף סוף), ואני צריכה איכשהו להיות שם בשבילה.
יש מלחמה אחת בתוך חשבון הבנק שלי, שלא ברור לי איך שוב הגעתי למצב הזה שבו הכספומט לא מוכן להוציא לי כסף.
יש מלחמה אחת איתך, שנראה שפירטתי עליה מספיק.
ויש מלחמה אחת איתי, בתוך הראש שלי, עם ההרגשה הזאת של הלבד שוב, עם ההרגשה הזאת של גיל 14, שאני רק מנסה לעשות טוב ועושה המון רע, עם ההרגשה הזאת של הריקנות והדיכאון ואפילו אובדנות.
בימים האחרונים אני טיפה מקווה שלא הייתי מרוויחה כל כך הרבה היגיון בתקופה האחרונה, ונותנת לרגש להשתלט עליי ולהרוג אותי, מבפנים ומבחוץ.