שקר כלשהו

אל תפתחי יותר מדי ציפיות. אני כל הזמן מזכירה לעצמי.

יכול להיות שיצא מזה משהו נהדר, ויכול להיות שזה יהיה כשלון גדול.

אני מנסה לא להשלות את עצמי, להרגיע, כדי שאם תבוא מכה, היא תהיה פחות כואבת.

קשה לי עם המחשבה שזה לא יצליח, כי אני לא יודעת אם יהיו לי כוחות להתחיל מחדש. ולדחות את העניין שוב רק יחמיר את המצב.

אני כל כך רוצה להאמין שזה ילך טוב, אבל זה רק גורם לי לפתח ציפיות ואיתן מגיע הפחד. איזה מעגל נוראי. 

"החיים מהירים מאוד. בני אדם עוברים מגן-העדן לגיהינום בתוך שניות." (אחת-עשרה דקות, פאולו קואלו)

ברגעי המנוחה שלי בעבודה אני מוצאת את עצמי קוראת באתרים שונים באינטרנט.

ככה אני מגלה עובדות מעניינות, כמו זאת על כך שהשריון של הארמדיל מסוגל להדוף סוגים מסויימים של קליעים, ושאם נושכים דורבן באף, אפשר לגרום לו לאירוע מוחי.

לפעמים אני מגיעה למידע שימושי יותר, אבל רק לפעמים.

התחלתי לקרוא מאמרים שעוסקים ב"מהות החיים", הרצונות שלנו, האתגרים בדרך, איך מתמודדים עם הלחץ, ובגדול איך להפוך את החיים ליותר נסבלים.

כשקוראים אותם נדמה שהחיים לא באמת כאלה מחורבנים, אבל האפקט הזה לא נמשך הרבה...

זה דפוק לגמרי, כי הכל באמת רק בראש שלנו, אבל כל כך קשה לעשות את השינוי...

הלוואי שהייתי מצליחה לגרום לעצמי לצאת מאיזור הנוחות...

הלוואי שחנוכה היה חג אמיתי עם חופש והכל...

הלוואי שמחר לא היה יום ראשון :|