אתמול לא זכיתי להיות ליד הלפטופ בכלל - ובאמת שחיכיתי לזה. לרגע שאני נכנסת לישרא, בודקת אם יש עדכונים בבלוג שלי, ואז עוברת לשוטט באחרים.
נהיה מן מנהג, וכל היום חיכיתי רק לזה. לרגע שבו אני אתחבר - אבל הוא פשוט לא קרה... עד עכשיו. אין יותר מאושרת ממני
אז ע"ד (עוד חברה) התקבלה לאיזה קבוצה בוי ספוט (מגה קרו נראלי) וכאילו היא מדהימה ! אני גאה בה אלפיים.
היה לי היום מבחן במתמטיקה, וכל היום במקום לדאוג למתמטיקה דאגתי לגבי תיאטרון. ואז חברה גם בהמשך היום קצת אכזבה .
הכישורי קולינריות המדהימים שלי הרקיעו שחקים היום כשמעכתי את אמא שלי כדי לקבל תשובה אם זה משנה אם שמים את הנקניקיות לפני שהמים רותחים או אחרי.
אגב, מסתבר שזה לא משנה.
אוי חזרתי לקפיצות בכתיבה.. לא נורא. אני כנראה נכשלת במבחן. חלומי .
מחר יש פעולה. ובגלל המבחן לא זכיתי להיות שותפה בישב"צ וכששאלתי אותו מה הם עשו אז התגובה שקיבלתי הייתה "צחקנו ודיברנו" אוי מושלם. אז בזמן שאני ואבא בריב (הוא פאקינג התחרפן היום לגמרי, אני לא הולכת להרחיב על זה למרות שלשם זה בלוג נועד. אבל אני לא מרגישה בנוח עם עצמי לפתוח את זה בכללי) הייתי צריכה לבנות פעולה מ-0. אגב יצאה פעולת מים דיי מגניבה.
הפלאפון שלי החליט למות אתמול, ומאז אני מנותקת חברתית בערך.
הוא פשוט התחיל לשנות צבעים ולפרפר. ולצערי חוץ מל2 מהאחים שלי אין אייפון 5 ושניהם נכון לעכשיו בצבא. אז באסה להיות חסה, דיכאון להיות מלפפון. אני בלי פלאפון עד הודעה חדשה ועצוב לי. מרגישה מטופשת להתקשר לאנשים מהפלאפון של אמא . :|
עצוב לי גם שפיתחתי תלותיות כזאת בדבר המטופש.
אז מחר מתחיל היום הקצר הקבוע שלי *^* למרות שהוא קצר בשקל כי אני הולכת להעביר 4 שעות במועדון נוער לארגן פעולה ולהעביר אותה .
שיהיה בהצלחה !
וגם בתרגיל בתיאטרון ברביעי.
ובהצגה של המחזה. כאילו "הקראה"
מה שכן , גיליתי היום שהאוצר מילים של המילים השליליות רחב באלף מידות.
אולי בפוסט הבא אעתיק לכם את המונולוג שהתאהבתי בו.
המחזה נקרא "גשם שחור" של שמעון בוזגלו.
ליל מנוחה(: