אם היה משהו שמעצבן אותי ברגע זה, זה העובדה שהחליפו לי מקלדת והיא גלית ואני לא מצליחה לכתוב שתי מילים ברצף בלי שגיות.
אם יש משהו שאני צריכה לחשוב עליו שמעצבן אותי לאורך זמן זה העובדה ששיתפתי את הרכז שלי במצב המחורבן האישי שלי והוא מצידו מעוניין לשתף את כל העולם כי הוא פשוט לא יכול לשמור את זה אצלו.
אם אני צריכה לחשוב על משהו שאני אוהבת זה שנהניתי בפעולה, וגם ישר כשחזרתי הביתה פשוט התחברתי הנה.
אם אני צריכה לחשוב על עוד משהו שמח זה הגשם. התגעגעתי אליו.
הפלאפון שלי מעצבן, הידיים שלי קפואות. לעומת זה - אני לא מקבלת כל שנייה התראות מקבוצות מיותרות, והידיים שלי אומרות לי שהחורף כבר פה.
אין חדש תחת השמש. סתם, יש. אבל החדש מדכא. אז עדיף להסתכל עליו בצורה חיובית ואופטימית. או שפשוט לעצום עיניים ממש חזק. כמו הילדים הקטנים האלה.
הייתי חולה בכמה ימים האחרונים, שלושה ימים. שבת עד שני. בחרתי לנתק קשר שלא נראה לי טבעי. ומעולם לא הייתי צריכה יותר מעכשיו מרחב נשימה וקיום, אבל אין לי.
אמא פולניה. אין מה לומר מעבר, זה פשוט המצב.
התגעגעתי לכאן. אמא מדברת על פרידה. אני מכחישה ומדחיקה, על הדרך גם משתיקה. היא כמו הקול המציק בראש שאני אומרת לו לשתוק.
שתיתי כוס שלמה של חלב ואני לא מרגישה על זה רע ! D:
סתם מתלהבת מעצמי. שקט נגה, לכי לישון.
מצטערת שאני זורקת את המחשבות לאוויר. זה קורה לי.
אני הולכת עכשיו לחברה לישון, כדי לקום מחר בבוקר. החברה היחידה שיודעת שיש לי בלוג אבל לא יודעת איך להגיע אליו. המפ.
אני מתגעגעת למילה הזאת. המפ, היא מרגיעה אותי. שמתי בבידורית על פול ווליום מוזיקה אינדיאנית. נהניתי מכל רגע.
לילה טוב ומלא אהבה. ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
