לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I Don't Want To See This Nightmare


האמת של כל אחד מאיתנו, היא שקר בעיני האחר.

כינוי:  Ordinary Female

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2014

תחילת שנה


אז הנה סיימתי את החודש הראשון בכיתה י"א. 

עייפה יותר מתמיד, החופש הספיק לי בדיוק בשביל להיות אצל דודה שלי ליום וחצי ובעפולה ליומיים וחצי. וואלה יופי - סופ"ש.

 

לא הגשתי עבודה במתמטיקה אז אבקורס שקיבלתי במבחן איתה 0.
כבר מההתחלה בדילאי במטלות. למצוא מחזה שאני יאהב לקח לי קצת נצח. אבל הרכבתי סוף סוף דיאלוג שאני באמת אוהבת (הרכבתי מכמה דיאלוגים)

התחלתי לדבר עם מישהו ממש יפה, וזה פשוט עושה טוב המחשבה שמאחורי המסך יש את הפרצוף הזה. חוץ מזה הבנאדם סופר מקסים.

הייתה לי היום פעולה נוספת, חניכים שמו זין על זה שהם צריכים להכין ריקוד לחג מעלות (טקס ענק של פתיחת שנה של הקן) אז ישבנו איתם ועשינו אקרובלאנס ומשחקים וכל מיני דברים מוזרים רצח, בסוף ישבתי והעליתי איזה מיליון רעיונות לפעולות הבאות עם 3 חניכות. מתוקות אמיתיות, שמענו מוזיקה תוך כדי - פשוט נפלא . 

קראתי דברים שלי מלפני שנה ושנתיים, ואני חייבת לומר שאני לא כותבת כל כך גרוע.

הייתי צריכה לכתוב המשך לשיר קצרצר , אז כתבתי מן סיפור המשכי כזה


יום בהיר אחד הלכתי ברחוב, לפתע מצאתי ציפור קטנה.
היא נראתה מעוכה קמעה, שמתי לב שהיא מפרפרת אך נמנעתי מלגשת אליה כי היא שכבה לה כך באמצע הכביש חסרת אונים ופגועה.
המכוניות עברו מעליה כאילו כלום לא קרה
וכך המשכתי לבהות בה עד שאזרתי אומץ, אולם לפתע בא איש אחד ובעט אותה למדרכה,
העיף בה מבא והמשיך ללכת. חציתי את הכביש בזהירות הרמתי את הציפור הקטנה, הפגועה.
הרגשתי את נשימותיה הקטנות מפרפרות על כף ידי, מסכנה כל כך - חסרת אונים.
ואני רק ילד... איך אוכל לעזור לה? כבר החשיך והציפור הקטנה מתה בידי.
"

לילה טוב שיהיה <3 

נכתב על ידי Ordinary Female , 30/9/2014 21:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סופרת.


אתמול לא זכיתי להיות ליד הלפטופ בכלל - ובאמת שחיכיתי לזה. לרגע שאני נכנסת לישרא, בודקת אם יש עדכונים בבלוג שלי, ואז עוברת לשוטט באחרים. 


נהיה מן מנהג, וכל היום חיכיתי רק לזה. לרגע שבו אני אתחבר - אבל הוא פשוט לא קרה... עד עכשיו. אין יותר מאושרת ממני


 


אז ע"ד (עוד חברה) התקבלה לאיזה קבוצה בוי ספוט (מגה קרו נראלי) וכאילו היא מדהימה ! אני גאה בה אלפיים.


 


היה לי היום מבחן במתמטיקה, וכל היום במקום לדאוג למתמטיקה דאגתי לגבי תיאטרון. ואז חברה גם בהמשך היום קצת אכזבה .


 


הכישורי קולינריות המדהימים שלי הרקיעו שחקים היום כשמעכתי את אמא שלי כדי לקבל תשובה אם זה משנה אם שמים את הנקניקיות לפני שהמים רותחים או אחרי. 
אגב, מסתבר שזה לא משנה. 


 


אוי חזרתי לקפיצות בכתיבה.. לא נורא. אני כנראה נכשלת במבחן. חלומי .


מחר יש פעולה. ובגלל המבחן לא זכיתי להיות שותפה בישב"צ וכששאלתי אותו מה הם עשו אז התגובה שקיבלתי הייתה "צחקנו ודיברנו" אוי מושלם. אז בזמן שאני ואבא בריב (הוא פאקינג התחרפן היום לגמרי, אני לא הולכת להרחיב על זה למרות שלשם זה בלוג נועד. אבל אני לא מרגישה בנוח עם עצמי לפתוח את זה בכללי) הייתי צריכה לבנות פעולה מ-0. אגב יצאה פעולת מים דיי מגניבה.

הפלאפון שלי החליט למות אתמול, ומאז אני מנותקת חברתית בערך.
הוא פשוט התחיל לשנות צבעים ולפרפר. ולצערי חוץ מל2 מהאחים שלי אין אייפון 5 ושניהם נכון לעכשיו בצבא. אז באסה להיות חסה, דיכאון להיות מלפפון. אני בלי פלאפון עד הודעה חדשה  ועצוב לי. מרגישה מטופשת להתקשר לאנשים מהפלאפון של אמא . :|


 


עצוב לי גם שפיתחתי תלותיות כזאת בדבר המטופש. 

אז מחר מתחיל היום הקצר הקבוע שלי *^* למרות שהוא קצר בשקל כי אני הולכת להעביר 4 שעות במועדון נוער לארגן פעולה ולהעביר אותה .
שיהיה בהצלחה !
וגם בתרגיל בתיאטרון ברביעי.
ובהצגה של המחזה. כאילו "הקראה"

מה שכן , גיליתי היום שהאוצר מילים של המילים השליליות רחב באלף מידות.

אולי בפוסט הבא אעתיק לכם את המונולוג שהתאהבתי בו.
המחזה נקרא "גשם שחור" של שמעון בוזגלו.

ליל מנוחה(: 

נכתב על ידי Ordinary Female , 15/9/2014 23:21  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום ספורט ונספחים


אבא  החליט להקים יום ספורט עם אנשים נוספים מהישוב, וכמו בת טובה השתתפתי. אז בספונטניות החלטתי לרוץ קילומטר. והלך לי דיי טוב. העניין הוא שהרגשתי חרא אחר כך כי לא עשיתי מתיחות ורצתי את זה בקצב קצת מהיר מידי ואני לא בכושר.
העיקר שעקפתי איזה 11 אנשים. ילדים*.
אחר כך נחתי מלא. ראיתי מישהו מהשכבה שלי רץ פאקינג 5 קילומטר ב20 דקות ו20 שניות. מטורף לגמרי , מעריצה את הבנאדם. הוא הגיע ראשון.
בהמשך : עליתי לי ושיחקתי כדורשת מול שלוש נשים. הפסדנו. וואל קצת השווצנו ולא היינו מפוקסים - מגיע לנו (:
ואז עשיתי זומבה. בחיים לא עשיתי את זה מרצוני וזה היה כל כך מוזר. בדוק נראיתי כמו דפוקה אמיתית.
לא נורא. היה דיי פנאן. קיבלתי מדליית עוגייה. והיא הייתה כל כך פאקינג טעימה *^*

ועכשיו אני מותשת ועייפה ואני ממש מתגעגעת לידיד טרי שלי.
כאילו אנחנו מכירים כבר איזה 4 חודשים אולי קצת פחות אבל לא ממש שמרנו על קשר כי חברה פשוט שמה את שלושתינו באותה קבוצה בוואטסאפ.
ואז נפגשנו לראשונה ביומולדת של אותה חברה, ואני באמת פשוט ממש אוהבת אותו . הוא מקסים ומוזר וסוטה בצורה חיננית. והוא מבדר ואימפולסיבי. 
קיצור הוא קצת דפוק כזה, אבל פשוט ילד נשמה כזה. הוא פשוט מדהים, ואז הוא בא מאז כל שבוע לאותו ישוב, והתרגלתי לראות אותו פעם בשבוע... ואז בראשון לספטמבר הוא התגייס. וזה חרא כי עכשיו לא ראיתי אותו איזה שבועיים ופשוט לא יודעת, מוזר לי. ממש התרגלתי לראות אותו- וגם כזה בפעם האחרונה שראיתי אותו רבנו פעם ראשונה וזה, וזה קצת חרא.
למרות שמדברים אבל זה פשוט לא אותו הדבר כמו פנים אל פנים .

 אז התקשרתי אליו כשצעדתי הביתה אחרי הזומבה. ופשוט דיברנו עד שהגעתי לדלת והוא כזה מקסים. 

אה והתחיל לי רומן מוזר עם אייג' אוף אמפיירס. להלהלהלה אני כל כך גרועה במשחק הזה , אבל פאקינג יולו.

 

ליל מנוחה <3 

נכתב על ידי Ordinary Female , 13/9/2014 21:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עבר


אני מסתכלת על בלוג שפתחתי שנה שעברה. והוא פשוט מוזר. כאילו אני כמו ילדה קטנה, אבל אני כותבת על דברים שבאמת חשובים לי, העניין הוא ששם אני מתוסכלת מהעובדה שבקושי יש תגובות. מניחה שהייתי צריכה את הצומי . 
הייתי נותנת קישור אבל הזכרתי את השם שלי שם ואני דווקא אוהבת להיות חסרת זהות, אבל אני אעתיק לפה קטע משם:

 

8/2012

True


בני אדם מסתייגים מכנות.

יש להם נטייה משונה לשקר .

אני מאמינה באמת , אני מעריכה אותה .

נוצרנו עם יכולת הדיבור , להבדיל משאר בעלי החיים.

אבל במקום להיות כנים ולומר את האמת אנחנו משקרים .

אין בנאדם שהוא קדוש. נקי מאשמה . 

ראיתם את הפוסט שהסתובב ביום האחרון בפייסבוק ? על האמין הזה?

זה שהחזיק חתול הפוך ?  ועשה מזה צחוק ?

כן זה . אז הוא היה אמיתי כנה, הוא הראה מי הוא באמת .

הוא עשה מעשה שגוי ומטומטם . והוא התעלל בחתול .

אבל הוא היה אמיתי והראה מה הפרצוף האמיתי שלו , 

להבדיל מכל מה שבני האדם האחרים עושים .

אנחנו צבועים. אנחנו אוכלים פאקינג פרות וחזירים וכבשים וטלה ותרנגולות . 

חיות שעברו שחיתה שפטמו אותם ואז רצחו אותם כדי שלנו יהיה אוכל .

אז אנחנו לא פחות גרועים  מהאמין הזה ,

הוא אולי מפגר שהעלה את זה לפייסבוק וחשב שזה מצחיק .

אבל הוא לפחות אמיתי עם עצמו , הוא מודע לזה שזה מה שהוא עושה , למרות שמקום לכעוס על עצמו ולדעת שזה מעשה שגוי הוא חשב שזה מצחיק ופרסם .

בני אדם הם אנשים צבועים , הם משקרים והם מסתירים מעצמם את האמת כדי שיוכלו לישון טוב יותר בלילה .
 

 

מישהי כתבה לי שם תגובה מקסימה. אני מודהמת מהרגישות שיש לאנשים בישרא לפעמים :')

נכתב על ידי Ordinary Female , 13/9/2014 16:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

799
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לOrdinary Female אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ordinary Female ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)