חזרתי מגרמניה. אחריי כמעט 12 ימים.
לא נהנתי כמו שחשבתי שאהנה. הייתי רק עם ההורים ובשלב מוקדם מאוד שיעמם לי מהכל.
מהנופים, מהחברה (אחותי לא באה איתנו הפעם), מהאוכל ובעיקר התגעגעתי לבית.
התגעגעתי לחבר שלי, לאחותי ולאחיינית שלי שהם בעיקר הכל. והייתה חסרה לי אוירה צעירה ומצחיקה יותר, עם קצת יותר חיים.
אני מתביישת בזה. כי עשינו אחלה טיול והייתי אמורה להיות הכי מאושרת בעולם, ומשום מה זה לא היה זה.
אנלא הכי מופתעת אבל חשבתי שהפעם יהיה אחרת..
אז זהו, טוב לחזור 3>
וכמובן שגם שם לא הפסקתי לחשוב על הבחורה מהפוסט הקודם. רציתי לכתוב לה מגילה כזאת, את כל מה שעדיין יושב לי על הלב כי אני אחת שלא יכולה לשמור בבטן. רציתי לסגור מעגל ולדעת שרוקנתי הכל. אבל עצרתי את עצמי מלשלוח הודעה.
ראיתי בפייס ובאינסטגרם שהיא חזרה לאקסית שלה, זו שכלכך פגעה בה, וכתבה "אהבת חיי".
אז הגבתי לה "אם אחרי כל מה שעברתן חזרתן להיות יחד כנראה שהיא באמת אהבת חייך" והיא לא הגיבה. אז זה רק חיזק ואותי מלשלוח לה את מה שרציתי בעיקר כי לא רציתי להפגע שוב.
ואז היא שלחה לי הודעה בווצאפ בערך יומיים אחרי- שריגשתי אותה, ורובם לא תמכו בחזרה שלהן אז התגובה שלי העלה לה חיוך וכו'.
כלכך שמחתי, הרשתי לעצמי לומר לה הכל והיא לא תארה לעצמה שהמצב בכלל ככה.
ואחכ בשישי בערב יצאנו אני והחבר, והיא והחברה ^^ והיא אמרה שהיא הייתה רוצה אנשים כמוני בחיים שלה ושל הבת זוג שלה.
באמת שאני שמחה שהכל הובהר כי ירד לי טון מהלב XD
ועכשיו משהו לא קשור.
בכיתי כל היום בגלל שטות שחשבתי שחבר שלי עשה.
בסוף זה היה בכלל בצחוק ואני מרגישה כלכך סתומה אבל ממש תחושת הקלה חחח :-)
חג שמח בלוגרים, חפרתי אך התגעגעתי D=