לפני הכל - שמתי לב שהבלוג בן 4 ו-4 חודשים ואפילו לא חגגתי לו בציון המועד. אני אמא ממש גרועה lol
אז אחרי מצב די חרא מבחינת הבטן, היא די הסתדרה בשבוע האחרון - כמובן עד שהלכתי לישון מאוחר וסגרתי שבת.
כל הקטע איתה הוא נורא פסיכולוגי ומעצבן, אני רק מחכה להשתחרר כבר כדי להרגיש טוב יותר.
המצב עם החבר גם מעולה (בואו נקרא לו ש.)- אני מתגעגעת אליו כמו משוגעת, רק רוצה לחבק אותו ולהיות איתו כל היום.
הוא עכשיו מרגיש לא טוב והוא בבסיס ואני מרגישה חרא ורע שאין לי איך לעזור חוץ מלהגיד לו לקחת כדורים ולנסות לנוח כמה שיותר, ולהתפלל שיקבל ביתים לפחות. 
אני חושבת להגיד לו הסופ"ש שאני אוהבת אותו למרות שזה כנראה יצא לבד באיזשהו שלב בלי שאחשוב על זה בכלל - כל הזמן בא לי להגיד לו את זה בפלאפון כשאנחנו מדברים אבל אני מחזיקה את עצמי לטובת הרגע המופלא שיהיה כשאני אגיד לו את זה פנים מול פנים.
אני נורא נהנית מחיי הזוגיות - לחשוב על איך אנחנו נסע לצימר מתישהו, איך נטוס לחו"ל, ארוחות שישי אצלי ואצלו בבית עם המשפחות, חגים... יכול להיות שהלכתי קצת רחוק עם העניין אבל אני סוף סוף מרגישה שיש סיכוי למשהו שהוא ארוך טווח ומבטיח (חמסה חמסה חמסה).
אה שלא לדבר על זה שגם פגשתי כבר את החברים שלו! נראה לי שהם אהבו אותי, אבל רק נראה לי.
קיצור זה עושה לי טוב העניין.
אוי והסקס. מושלם. כיף איתו ממש וכל הקטע של להתכרבל אחרי בכלל מושלם ומדהים.
הסקס גרם לי "לשבות בקסמיו" סופית. 
תגידו היי למאי המאוהבת ♥♥
לא יכולה לדבר כרגע על שום דבר אחר חוץ מש. .
דרך אגב - התפטרתי מהעבודה ! עכשיו אני אהיה ענייה ואבקש דמי כיס מאמוש כל שני וחמישי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Joyful Girl