פשטות ממכרת

שעות של שקרים.חצאי אמיתות
המילים יבשות.הבטחות,הבטחות רק הבטחות
כלום לא בוער,אני לוחש.את צועקת.
את שוב יושבת שם בחדר
בכיסא מול החלון השבור
מריצה את הזכרונות שלנו,הריבים הלא פתורים..
את תופסת את הראש והמבט הקבוע
את יוצאת שוב לשתות.את אמרת שזה ערב רגוע..