אז החלטתי הפעם לנגוע ב'נושא החם'.לא מפליא שהנושא הזה לא חם רק בין שורות הבלוגים אלא גם בחוץ בחיים.
אז...הפעם הראשונה שלי.טוב נו,לא הייתה כזאת,ולא כי לא היו הזדמנויות ולא נכחתי בסיטואציות אפשריות.אלא הבחירה הייתה בידי(כמו שזה אמור להיות)אז אני בת 19+,בתולה.רבים יופתעו ורבים יגידו "שמעתי על גרוע מזה".לא בטוחה אם לקרוא לזה גרוע או להרגיש פספוס על משהו שטרם חוויתי.
הייתי במערכות יחסים קצרות וארוכות,האחרונות היו בעלות פוטנציאל אפשרי ליחסים.(סקס כמובן)
כעת אני במערכת יחסים בת חודש,הבן זוג שלי לא בתול ומאוד מעוניין לשכב איתי,אם אני מעוניינת ורוצה?לא ידוע.
לעיתים נדמה כאילו בגילי 'המופלג' בנות אשר עדיין בתולות מנסות להיפטר מהקטלוג הזה כאילו הוא חרוט להן על המצח באותיות זהב גדולות.
האם זה בושה להיות בתולה?לפעמים אני מרגישה מוזר שבנות הקטנות ממני בכמה שנים טובות מספרות לי על החוויות מין שלהן,או שאני קוראת על הנושא כאן בין עשרות,או מאות,או אלפי הבלוגים הנוגעים בנושא.
מחברות קרובות ורחוקות נדמה כאילו כל פעם ראשונה עושה לך שריטה באישיות.
אם זו אהבה ראשונה ונפגעת?את פגועה,את תפגעי בו על ידי כך שתשכבי עם אחרים,סביר להניח שהוא ידע,ואת לא תתאמצי להסתיר.
אם זה סתם סקס בשביל הכיף?את תמשיכי להגדיל את ה'רשימה' שלך ולא תפחדי להנות שוב ושוב ושוב.והחיפוש אחרי אהבה לא בא מחיפוש אחר פרטנר חדש לסקס.
שכבת עם מישהו ולא ממש רצית?אל תפחדי לקרוא לזה אונס.וסביר להניח שלא ממש תתני למישהו לגעת בך לפרק זמן ארוך במיוחד.
מכאן נובע=הפעם הראשונה מצלקת,לא נשכחת וכנראה שתמיד תלווה אותך.
אולי זה הפחד שלי ואולי הפחד הוא מעצם העובדה שהדבר הוא חדש כואב ולא סימפטי.
לכאן או לכאן,אני בוחרת באהבה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: