יצא לי לחשוב על זה היום עם חברה,
הרבה פעמים בחיים דרכינו מצטלבות עם אנשים אחרים, שונים ודומים, חלקם צעדו איתנו לאורך זמן מסויים ואז דרכינו נפרדו וחלקם ממשיכים איתנו עד היום.
יש אנשים ששמחתי להפרד מהם ולעומתם יש כאלו שאהבתי והמשיכו בדרכם למקום אחר בלעדיי והייתי רוצה לשמור איתם על קשר.
כל אחד מהם נתן לי כוחות בצורה מסויימת ועזר לי להיות מי שאני היום, בעצם, אפילו בלי אחד מהם לא הייתי מי שאני עכשיו.
אומרים שזה חשוב להכיר תודה כי זה מעורר אותנו לצאת מעמדת הקבלה שלנו ולתת לאחרים (שזוהי שאיפתנו הסמויה בחיים הנקראת בפי רבים גם "אושר") ולכן בפשטות ובכנות - תודה.
כשאני חושב על זה, אפילו האנשים שהכעיסו או לפעמים השפילו או המעיטו בערכי, גם להם יש חלק במי שאני, קשה לחשוב על זה בצורה כזאת סלחנית כי הרבה פעמים זה כאב אבל - תודה גם לכם שניתבתם אותי להיות הפוך ממי שאתם.
יש לי בראש תמונה כ"כ פשוטה של קווים שמסבירה את הצורה שבה חשבתי היום על ההצטלבויות שלנו עם אנשים בעולם, אבל אין לי שום דרך להעביר את המחשבה הזאת למציאות, לפעמים יש לנו רצונות גדולים אבל חסרים לנו הכלים להוריד אותם למציאות. וחבל.
מאחל לכם חג שמח מכל הלב,
קואץ'.
תודה גם לכם קוראים יקרים על הזמן שאתם מקדישים לקרוא ובטח שלהגיב, זה לא ברור מאליו בכלל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קואץ'