שבוע טוב,
אחרי שבוע עמוס לימודית (אולי יצא לי לכתוב על זה פוסט נפרד) אני חוזר בכוחות מחודשים אל שבוע חדש. :)
הכל בראש..
כן זה ידוע שהכל בראש, כל קושי שאנחנו חווים הוא בעצם קושי שנובע מהמחשבה שלנו, אם נחליט שמשהו לא קשה ונעשה אותו בצורה הכי טובה שנוכל, נצליח לעשות הכל (או כמעט הכל).
טוב כולם מאמינים בזה פחות או יותר לא?
אז איפה הבעיה? למה אנחנו לא מרוצים? למה אנחנו מבולבלים ולא תמיד מוצאים את עצמנו? ובעיקר למה אנחנו לא מצליחים להשיג את מה שאנחנו רוצים להשיג?
מה זה לא
באמת, יש פער בין הרצוי למצוי.
הרבה פעמים אנחנו חושבים בדרך מסוימת אבל לא תמיד פועלים על פיה. תחשבו על אדם שמעשן וקורא בכל מקום כמה העישון מסוכן, במחשבה שלו הוא מבין שעישון מסוכן לבריאות שלו אבל במציאות הוא עדיין לא במקום של לממש את המחשבה. יש פער בין הידיעה לבין המימוש בפועל.
האם כשאותו אדם יחליט שהוא מפסיק לעשן הוא יצליח לממש את החלטתו?
במקום הזה הרבה אנשים אוהבים להגיד "הכל בראש" - אם הוא באמת החליט והוא באמת יתאמץ - הוא יצליח.
..
..
לא?
..
אז אני רוצה להגיד.. כן יש מצב שבאמת "הכל בראש" ואם הוא יחליט הוא יצליח להפסיק לעשן - אבל..
אני לא חושב שפירוש הביטוי "הכל בראש" הוא הביטוי שנתנו בדוגמא האחרונה, לא, לא כל מה שאני אחליט שאני יכול לעשות אני באמת יכול לעשות.
מה זה כן
אני חושב שהפירוש של הביטוי "הכל בראש" הוא עמדת המוצא שלך.
עמדת המוצא של אדם שמעשן היא שעישון מעבר לכך שהוא לא בריא, הוא דרך חיים.
כאדם מעשן יש לך אפשרות לשחרר את כל הקיטור דרך הסיגריה, יש לך זכות ל"הפסקת סיגריה בהפסקה", אתה יכול לעמוד סתם ברחוב עם סיגריה ביד בלי לחשוש שיחשבו שאתה משוגע שסתם עומד בחוץ. זאת דרך חיים של מעשנים!
ועכשיו, בן אדם שרוצה להפסיק לעשן.. לא משנה כמה יגידו לו שזה לא בריא, הוא לא שם! "זה מאוד מעניין שזה לא בריא אבל אני נהנה מדרך החיים הזאת ולכן אין סיכוי מלכתחילה שאפסיק לעשן".
עמדת המוצא שלנו היא מה שמניע אותנו בכל סיטואציה בחיים, אם אדם הוא מאוד חיובי, הוא חיובי בכל מקום. אם אדם אוהב לתת, הוא נותן בכל מקום.
אם אדם אגואיסט - הוא אגואיסט בכל מקום.
זאת פשוט נקודת המוצא הנפשית שלנו.
ידועה האמרה "אדם נמדד בכוסו, בכיסו ובכעסו".
כוסו - כשאדם רעב ואין לו כוח לשום דבר ואז מגיעה סיטואציה קשה - אדם מגיב מעמדת המוצא שלו.
כיסו - כשמבקשים מאדם כסף - מגיב מעמדת המוצא שלו.
כעסו - כשאדם עצבני - הוא מגיב מעמדת המוצא שלו.
השאלה הטובה ביותר שאנחנו צריכים לחקור אחריה היא "מה עמדת המוצא שלי?!".
מה האמונות הבסיסיות שלי? נתינה? אהבה? גאווה? כבוד? וכו'.
ברגע שנדע להגדיר את עמדת המוצא שלנו א. נוכל לשנות אותה (לא תמיד היא חיובית והחובה עלינו היא לשנות אותה!) וב. נדע להתמודד עם מצבים בצורה מושכלת ולא בצורה זורמת, נראה את הדברים מלמעלה ולא מתוך המבוך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קואץ'