אני זועמת, ואני לא מחכה שזה יחלוף.
אני זועמת על כל הפוגעים, שהם גם מתחלפים, תמיד חוזרים.
אני זועמת על מי שהעז וקבע שהוא אבא שלי והתעלל באמא שלי ובנשים נוספות והילדים שלהן.
אני זועמת על משפחות מזעזעות שלוקחות ילדים תחת חסותן בשביל כסף ומזכירות להם שהאלימות לא הלכה לשום מקום.
אני זועמת על המערכות המטופשות והכושלות שמונעות על ידי פוליטיקה וכסף.
אני זועמת על אנשי מקצוע שמתיימרים לטפל ולדאוג.
אני זועמת על אנשים חסרי אינטלגנציה רגשית שמנציחים פגיעות.
אני זועמת על כל האנסים המחורבנים.
שימותו, שיתנדפו, הם לא ראוים לחיות כאן.
כמו רעל שנדבק, הם חונקים, מתפשטים, מרעילים את כל מי שמביט לעברם.
אני כל כך כל כך כועסת.