לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אלטנוילנד


בכל שנייה שכדור הארץ מסתובב אני מתקרב טיפה יותר לתל אביב


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

9/2014

אוגוסט לנצח


מדהימים הדברים שגורמים לי להתאהב בה יותר
אלה כבר מזמן לא השפתיים שלה והטעם שלה בסרטים והחולצות שלי שכבר מלאות בריח שלה
זו כל התלהבות קטנה שלה מאיזה קטע חדש של מוזיקה קלאסית שהיא גילתה או איזה סרט איכותי של סטנלי קובריק שאבא שלה סיפר לה עליו
זה להתאהב בידיים הקטנות בצורה לא פרופורציונלית לגוף שלה שפותחות את הדלת של החדר שלי ולהרגיש שאתה יכול להסתכל לנצח על הנחיריים שלה שמתרחבות קצת כשהיא נושמת ובשכמות שלה שקופצות כשהיא פותחת את החזייה
ואני בכלל לא יודע אם זה טוב לאהוב כל כך מישהו
שאתה מסוגל כבר להתאהב בדמעות שלה כשהיא עוזבת אותך.

 


אני מצונן כבר בערך שבועיים.
גלגלתי לי עכשיו סיגריה ואחרי השאכטה הרביעית הפיטלר נשאר לי בפה.
למה אני לא מת כבר. 

נכתב על ידי , 26/9/2014 14:17  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי: 

בן: 27




834
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , סיפורים , קולנוע
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגרניקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גרניקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)