לא יכול עם הסיוטים האלה,

שמונה שנים פאקינג שמונה שנים והם לא עוברים,

שום שיפור שום התקדמות שום שיקום, כלום.

כמה אפשר להתעורר רועד, מזיע ,דומע, מפוחד...

כל חלום מרגיש כמציאות, אם רק הייתי יודע להבדיל

אם רק הייתי מבין שאני חולם שזה כבר לא אמיתי ,

אולי ,אולי אז זה היה קצת פחות כואב ,קצת פחות מפחיד,

אולי אז היו קצת פחות דמעות ,קצת פחות התקפי חרדה..

אני בן אדם יותר טוב ממך..

אני בן אדם יותר חזק ממך בכל המובנים..

למה אני עדיין מפחד..

למה לא יכול לצאת מזה...

עדיין לא יכול לשבור את הדממה...