בשערי המכרות נכתב ״דבר ידיד, והכנס,״ ואך בקושי עולה מבין שפתיו, במלמול ניב ישן, ״זה דודי ורעי, אם תמצאו אותי מה תגידו לו.״ כך צלח את המכשול הראשון. לא בנקל שכנע שירחאן את הקוסם האפרורי שירחאן לרדת אל בטן האדמה.

בדרך שלושת ימים הגיע להיכל הגדול. על הרצפה - דפי מרשתת ישנים, שהוא טורפם בחמדנות חתולית. כפותיו הופכות בהם בין כה וכה. שיניו מבהיקות אל מילות מפתח כמו לדם.

ראשית נהם בשחוק ודמע.

והנה, נקישות וצווחות וקול הלמות תופים.

״הרי זה בן-דודי שירחאן, מוביל לכאן את מסיבת החשקים!״