- הפיתויים שבפנים -

לעולם לא הייתי כל כך בודדה, הרגשתי תמיד לבד אבל תמיד היתה נשארת לי חברה אחת לפחת, עכשו אני לגמרה לבד,

אני מרגישה לא רצויה על ידי אמא שלי וכרגע יש לי רק אותה, המצב הנפשי שלי מדרדר, קשה לי לראות אנשים ולתקשר איתם,

יש לי חוסר ביטחון עצמי ממש ירוד ורוב המחשבות שלי הם על מוות ועולם הבא, שונאת אנשים שאומרים לי "בטח מלא מחשבות את בלי תעסוקה" כי זה לא נכון כי גם כשהייתי עובדת כל היום ובערב עם חברות הראש שלי היה מתפוצץ ממחשבות והייתי מתנתקת ועושה המון טעויות ובעיקר אומרת דברים לא במקום, הייתי רק מחכה לבוא הביתה, אני רואה שכולם מגשימים חלומות, מתפרסמים, פותחים עסק, מתקדמים רק אני נשארתי אפס תקועה במקום ללא מוטיבציה מחכה שמשהו טוב יקרה אחרי כל החרא שאכלתי בחיים.