יש בפיזיקה משל יפה שאני אספר פה בקצרה - מכניסים חתול לקופסה ביחד עם רעל שיש 50% סיכוי שהרעל ישתחרר ויהרוג את החתול.

בזמן שהקופסה סגורה - החתול גם חי וגם מת (בו זמנית) ורק שפותחים את הקופסה המצב שלו "נקבע".

קיבלתי שתי תשובות בחודש האחרון - באחת מהן אמרו לי שהתקבלתי ללימודים שרציתי.

והתשובה השנייה היתה שלילית מבחורה שרציתי להיות איתה.

בהמתנה לתשובות האלה חייתי באי ודאות, כמו הצופה חיצוני על הקופסה עם החתול.

ועכשיו, הקופסה עם הקורס נפתחה לפני, והקופסה עם הבחורה - הלוואי שהיא היתה עדיין סגורה.

כאב.

לפחות אין לי זמן לחשוב על זה ולחיות בזה. הלימודים מעסיקים אותי כל כך ואין לי טיפת זמן לעצמי או זמן לחשוב.

וזה קצת מנחם.