שתי בנות דפוקות בשכל שמספרות לכם על החיים שלהן (הלא פחות דפוקים בשכל)

הלוואי שהייתי ממש כמו כולם הלוואי שיכולתי לדעת

ממש מי אני בלי לחפש רק לדעת

הלוואי שיכולתי בלי שום פחד לגשש באפלה ולראות את האמת שעומדת לי מול הפרצוף

אבל כרגע כל מה שיש זה קמצוץ.

קמצוץ של שפיות קמצוץ ידיעה שנמהל בפחד 100% 

פחד שנובע מסודות החברה למה שקל ומה שקשה 

מה שמקובל ומה הוא רגיל

בתור אחת שחוקרת הכל בעשייה 

יכולה רק לדעת אם זה כן או זה לא עם ניסיון או שניים

רובוטים משחקים ותכנות אפשר לנסות להחליט 

אבל פה המצב יותר מסובך 

וממשיך וממשיך וממשיך 

ועכשיו אני כולי תיאוריה של הגדרה 

זה דבר שיכול להצחיק 

זה כמו להיות מפגר במקצוע

אזרחות חשבון או אנגלית

לכולם זה הולך לכולם זה מצליח

ואתה ממשיך ונכשל

10 לעומת 100, 70 לעומת 500

אפילו במתכונת נכשל

כולם רק אומרים שאתה תלמיד מוצלח

ובטח עוד תממש עצמך

ובעתיד הכל ישתפר

אבל עכשיו זה קשה לקבל את חוסר ההצלחה

לא כיף להיות תיאוריה של הגדרה

וקשה להמשיך בלי בושה