עברו כמעט 4 חודשים מאז העדכון האחרון.. מאז כבר הספקתי לצאת לסדיר שלי.
בואו נגיד שזה לא בדיוק הלך כמו שציפיתי,שובצתי בבסיס כל כך רחוק מהבית ובאמת שכששמעתי את זה בפעם הראשונה חטפתי את השוק של חיי.
אז יצא שאני משרתת בחור באמצע המדבר שהדרך אליו ממש לא קלה.
למרות העובדה שאני הולכת לשרת בחור הזה,למדתי לגלות שם אחלה אנשים ועם הזמן הבנתי.. לא משנה איפה אתה משרת,מה שבאמת משנה זה האנשים שמשרתים איתך,הם אלה שיעבירו לך את השירות והם אלה שיכולים לעזור לך לעשות אותו ליותר קל ומהיר או שבדיוק להפך.
החלטתי לקחת את העובדה שאני נמצאת במקום שהוא לא כל כך קל כחוויה,משהו שיחשל אותי להמשך,הרי בהמשך החיים אני בטוחה שאני לא אתקל בסיטואציה דומה ובדיוק בגלל הסיבה הזו,אני מתכוונת ללמוד ולחוות כמה שיותר,להכיר יותר אנשים ולבנות אופי !
מהתפקיד עצמו אפשר לומר שהתאכזבתי לא מעט,העובדה שאני צריכה להיות במשך 12 שעות בחמ"ל,לענות לטלפונים ולהתעסק בכל מיני טבלאות ושטויות כאלה.. זה בהחלט מייאש.
למרות שלתפקיד יש את היתרונות שלו (בלי שמירות,תורנויות או מסדרים) ויש איתך עוד מישהי שמעבירה איתך את המשמרת ובנוסף תמיד מגיעים אנשים לחמ"ל,ככה שיש ימים שהזמן בהחלט עובר יחסית מהר,מה שנחשב ליתרון במיוחד בעקבות העובדה שאני סוגרת כל שבת שנייה וככה החודשים עוברים מהר וזה מטיס לך את השירות.
החלק הטוב הוא שעוד מעט יתחילו לי יציאות טובות,מה שאומר במשך השירות אני אזכה לראות הרבה בית ואולי אפילו לעבוד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Niki141