בין שני עולמות

היום יום הולדת ואני עצובה, מהבוקר הדמעות זולגות לי בלי הפסקה.

וזה כל מה שייש לי להגיד, בא לי להיקבר מתחת לפוך ולא לקום יותר.

מרגישה שהיה לי כל מה שרציתי ואיבדתי הכל, וכבר לא בא לי לנסות ולהילחם, התעייפתי. ואני רק רוצה לנוח, רק רוצה לנוח.

יהיה הכי פייר אם כמתנת יום הולדת אלך לישון ופשוט לא אקום יותר.

גם ככה לא בחרתי את המציאות אלייה נולדתי. בית מתעלל. כלואה בגוף שלא בחרתי (ופה אספר לכם לראשונה שאני טראנסג'נדרית). בעיית סמים. קושי לתקשר עם אנשים. הפרעות אכילה. פוסט טראומה. רקע של תקיפות מיניות. עבר בזנות. נכות. אובדן כושר עבודה. לא בדיוק החיים שאיחלתי לעצמי.

בא לי פשוט להגיד תודה אבל לא תודה, לא בא לי יותר דיי. הספיק לי. עצוב לי ורע לי ופשוט לא רוצה יותר.