אפשר להגיד שתכנית, זה התחיל בכיתה ח׳ כשבלמתי לראשונה. אבל ההפרעה התחילה עוד הרבה לפני.
היא נמצאה בכל מקום. בכל דיאטה שניסיתי, בחוסר ביטחון מול המראה ומול החברה בחוץ, בפחד מהקלוריות, בדילוג על הארוחות..
הדימוי העצמי הנמוך שחילחל במשך שנים רבות לתוך התת מודע שלי הוא זה שהתחיל אותה.
במבט לאחור, אני יכולה להזכר בכל האנשים שעזרו לי להגיע למה שאני היום.
ל״חברות״ שלי שצחקו על היריכיים שלי והתחת הגדול שלי, ל״פירגון״ הגדול של הסביבה בכל גרם שהורדתי, לאחי שהיה צוחק על המדלדל שלי ולא שכח להזכיר לי שאני צריכה לעשות דיאטה ולהערות של ההורים שלי על האוכל שהייתי מכניסה לפה ולכמות שבה אכלתי.
כן אז אולי לא הפסקתי לשדר ביטחון אדיר לכולם, והייתי מראה להם שלא אכפת לי ושאני מאושרת עם עצמי, אבל כל זה היה מסכה שעם השנים למדתי לפסל לעצמי ולחבוש אותה כל פעם שרציתי להסתיר. כל פעם שרציתי לבכות ולצעוק ולברוח.
כל המילים שהטיחו בי במהלך כל השנים הללו יצרו עוד שכבת מסכה והורידו אותי בעוד רמה בסולם הביטחון שלי.
החברה הנחמדה שאנחנו חיים בה שוכחת לפעמים את הטקט שמונע מהם להרוס את החיים של החברים שלהם.
אז ככה לאחר שנים של זריקת סכינים לכל מקום כואב שהוכיחו שאפשר להרוס אותו יותר ממה שהוא היה, ההפרעה נבנתה והתחילה להראות סימני אזהרה ראשוניים.
אפשר להגיד שתכנית, זה התחיל בכיתה ח׳ כשבלמתי לראשונה. אבל ההפרעה התחילה עוד הרבה לפני. היא נמצאה בכל מקום. בכל דיאטה שניסיתי, בחוסר ביטחון מול המראה ומול החברה בחוץ, בפחד מהקלוריות, בדילוג על הארוחות.. הדימוי העצמי הנמוך שחילחל במשך שנים רבות לתוך התת מודע שלי הוא זה שהתחיל אותה.במבט לאחור, אני יכולה להזכר בכל האנשים שעזרו לי להגיע למה שאני היום.ל״חברות״ שלי שצחקו על היריכיים שלי והתחת הגדול שלי, ל״פירגון״ הגדול של הסביבה בכל גרם שהורדתי, לאחי שהיה צוחק על המדלדל שלי ולא שכח להזכיר לי שאני צריכה לעשות דיאטה ולהערות של ההורים שלי על האוכל שהייתי מכניסה לפה ולכמות שבה אכלתי. כן אז אולי לא הפסקתי לשדר ביטחון אדיר לכולם, והייתי מראה להם שלא אכפת לי ושאני מאושרת עם עצמי, אבל כל זה היה מסכה שעם השנים למדתי לפסל לעצמי ולחבוש אותה כל פעם שרציתי להסתיר. כל פעם שרציתי לבכות ולצעוק ולברוח.כל המילים שהטיחו בי במהלך כל השנים הללו יצרו עוד שכבת מסכה והורידו אותי בעוד רמה בסולם הביטחון שלי.החברה הנחמדה שאנחנו חיים בה שוכחת לפעמים את הטקט שמונע מהם להרוס את החיים של החברים שלהם.אז ככה לאחר שנים של זריקת סכינים לכל מקום כואב שהוכיחו שאפשר להרוס אותו יותר ממה שהוא היה, ההפרעה נבנתה והתחילה להראות סימני אזהרה ראשוניים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
LIFE WITH ANA-MIA