היי!
אז זוכרים שאתמול כתבתי לכם על הניסיון התאבדות שלי?
אז ההורים שלי גילו אתזה, והם החליטו "בואו לא נתחשב בבת שלנו, שניסתה להתאבד פעם שנייה, בואו נמרר לה את החיים עוד יותר!"
ואז הם החליטו שאני לא ישנה טוב בגלל שאני בסופשים הולכת לישון מאוחר (בסביבות 3 לפנות בוקר כזה..זה דווקא די כיף לדבר עם חברים בוואצפ עד שעות מאוחרות. פלאים מה שהולך שם!) ואז זה כאילו הורס את האיזון של השינה שלי במשך השבוע, אז הם לוקחים לי את המחשב והטלפון מעכשיו בפריקין 9! ואז יש לי שעה לא להיות בטלפון או במחשב(סיוט) ואז הם פאקינג מנתקים לי את החשמל בחדר כדי שאני לא אוכל להדליק אור ולצייר או לקרוא או משהו! ואז אני חייבת לישון....ארג!
הם החליטו ש"בגלל שאת לא מצליחה לשלוט על החיים שלך, אנחנו נשלוט עליהם במקומך" (ציטוט של אבא שלי)
הצילו.בבקשה. הורים מטומטמים ומחרפנים.
ארג.
כאילו, בכיתי היום איזה שלוש או ארבע פעמים בגלל ריבים איתם. ואני לא ממש בוכה מריבים בדרך כלל.
מבינים את רמת התסכול שלי?
ארג. ארג. ארגגגגגגג.
.
כן זה כל מה שיש לי לומר בערך. אוצר מילים מדהים, הא מלודי?
בכל מקרה אני באוטו בדרכי לעיר מולדתי מעלה אדומים, לאכול אצל סבתא ואז ההורים הנחמדים(סרקזם) שלי הסכימו להסיע אותי לחברה הכי טובה שלי, טארדיס, לאיזה חצי שעה. עדיף מכלום!
לא נפגשנו מאז פורים! המצב קשה.
ההורים שי גם לא הסכימו לי כדורי שינה.שוב. לא מפתיע.
הם גם לא סומכיףם עליי, והם סוגשל כועסים.
על מה? על זה שאני שונאת את עצמי? או רוצה למות? זו לא סיבה לכעוס!
בלודי הורים.
טוב, אני אלך ל...אין לי מושג. כנראה לחפור לחברים שלי.
בעיי!
מלודי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
