שיעשה את כל מה שהוא צריך לעשות,

את כל מה שהוא רוצה לעשות

כל עוד אני סומכת עליו שהוא לטובתי, מתוך רגשות חיוביים כלפי, 

מתוך אהבה חיי אליי, כמו שאני אליו

אני לא צריכה לדאוג, להיות בשליטה

אני משוחררת..

לבסוף ראיתי, שלא רציתי להפריע לו, בבצפר כשראיתי אותו מדבר עם איתו ועם ההיא בהפסקה..

בחרתי להתכנס בעצמי, ולא הרגשתי חלק מ..

ובסופו של דבר דברים משתנים... כל הרגשה ממישהו יכולה להפוך למשהו אחר.. ממנו/ה אליי וממני אליו/ה

הרגשתי שאני לא אהובה,  ביום השני של התמצית החדשה שם בלימודים, משהו התחיל לזוז,

ואז אני אומרת לילדה הקטנה שלי אבל אני אוהבת אותך אני מקבלת אותך כפי שאת בכל סיטואציה

וגם אם עשיתי משהו שנראה מטופש, או נראתי חסרת ביטחון, כולם יקבלו אותי, כמו שאני אקבל את עצמי.

מה שאני משדרת, ומה שאני כביכול מרגישה למישהו זה משהו שהוא קולט ומשדר אליי חזרה

אלו הם כיווני האנרגיה ולהפך

עד שכולם מראות

ועד שכולם אחדות אחת גדולה כמו הגוף שלנו כמו כל הדברים שבתוך כדור הארץ

כוכב שהוא ישות בתודעה שונה משלנו גדולה יותר ומצד שני היא אנחנו היא כמונו היא מתבטאת בנו 

כל בכל דבר כאן רק בדרך אחרת.

האחדות של העולם זה משהו שהיה לי קשה לקבל באמת כשאני ביניהם, הבנת הטבע ואני הייתה דבר אחד

ואחר שכן קיבלתי שתמיד קיבלתי והזדהיתי איתה

אבל האחדות עם האנשים הייתה משהו אחר

פגיעות מהאנשים ובכלל ראייה כזאת חשדנית שגדלתי עליה

נפרדות מסוימת ועוד מקומות רבים ועמוקים שקושרים לתחומים שונים בחיי ומשלימים את התמונה

כמו נושא התאומות והמקום שאני לא לגמרי יכולה להזדהות איתו כרגע באופן אישי אבל יודעת על קיומו..

כל אלה ואותה הרגשה של נפרדות על פני השטח שלא יקבלו אותי כמו שאני לא אקבל את עצמי ככה איתם.

זה חזק ההבנה הזאת, אהבת העצמי היא זאת שיוצרת את הביטחון- את האדמה.

ומתוך כך הרצון להיסגר או הרצון להיפתח ולהתעניין באנשים.