אימון. זה היה דמי לתקיפה מהפת"ח.

צעירים פעורים. צהובים.

טנקיסטים.

היה אימון. דמי.

ואז הם עלו על רימון.

שלא היה דמי.

וגם לא אימון.

ומחמישה נותר אחד -

וגם זה לא לחלוטין מדוייק.

אולי חמישית אדם,

ארבעת החמישיות האחרים התאדו.

עם הדף הרימון

ואדי השיכחה.

שלא היו דמי.

והיו אימון.

חלוקת נרות זיכרון למשפחות שכולות.

הגענו אל משפחה מקסימה וכואבת, האב איבד את אחיו שהיה צעיר

ממנו בשנתיים ונשאר צעיר. 18 וקצת, אמרו.

כמה עשורים עברו מאז. וכמה כאב!

אסור אסור אסור לשכוח.

לא לרגע ולא לשניה.

עכשיו פיטר פן חי בזיכרון שלכם.

תטפלו בו יפה.