-"מה יש בחוץ?" -"טפשות אנושית חסרת גבולות." (קיוב)

המלחמה הבאה / מלים: אביב גפן

"הכל מתערבב לי בראש בצורה אחידה,

קשה לי לזכור ת'דבר האחרון שקרה.

השקיעה מתפוצצת בחוץ דרך סדק וילון,

ברחוב הטמטום והכוח מטאטאים את שברי החלום.

ואת מי שצריך להרוג כבר הרגו, ואת מי שצריך להמליך כבר המליכו.

'בקר טוב איראן', מתבלבל השדרן, למה זה לא מצחיק אותנו?

תאמרו שאני דכאוני ומוזר, אך יום אחד גם אתם תבינו:

זה היה לנו ביד!  האם אתם זוכרים? זה היה לנו ביד!

אז תרדו איתי למדרכה,

כי כבר התחילו את הספירה לאחור לקראת המלחמה הבאה!"

אתמול אביב גפן עשה הופעה לכבוד תושבי הצפון וחיילי צה"ל. הוא עשה בכלל הופעה נגד מלחמות עם שירים שמדברים על השנאה, על הטמטום, על הצבא.

באמצע הוא אמר לקהל שההופעה למען תושבי הצפון, ושאל מי מהקהל מהצפון. כמובן שהצפוניים הריעו, מחאו כפיים והראו נוכחות.

אח"כ הוא הוסיף שההופעה הינה גם לכבוד החיילים ושאל מי חייל מבין הקהל.

כל החיילים שבקהל התגאו בהיותם חיילים.

חוץ ממני.

בקר טוב איראן / מלים: אביב גפן

"'בקר טוב איראן', השדרן מודיע.

איך פחדנו שהיום הזה יגיע.

כל האנשים התחילו להזיע

כשראו פתאום איך החופש עף.

בקר טוב איראו, כאן גרים אנחנו.

בקר טוב איראן, כנראה שתקנו.

בקר טוב איראן, כאן נחיה בפחד.

בקר טוב איראן, כאן נמות ביחד.

בקר טוב איראן.

ואלוהים בוכה כשהוא רואה אותנו.

מה הם עשו בשמו, מה הם עשו לנו.

הרחובות ריקים מהחלומות שלנו.

האם אתם זוכרים: זה היה לנו ביד!

בקר טוב איראו, כאן גרים אנחנו.

בקר טוב איראן, כנראה שתקנו.

בקר טוב איראן, כאן נחיה בפחד.

בקר טוב איראן, כאן נמות ביחד.

בקר טוב איראן."

כשהוא שר את בקר טוב איראן, הוקרן על שני המסכים שלצידי הבמה פרצופו של אחמדינג'אקרןעיאד, נשיא איראן... עולה באש... ואח"כ עם מסיכה של השטן עליו...

הנשיא הזה - סתם חיקוי עלוב להיטלר.

בכלל בכל שירי המלחמה הוקרנו תמונות של חיילים, כלי נשק, תהלוכות צבאיות, פוליטיקאים שמבלבלים את המוח. כנראה בשביל אלה שלא מבינים מה הולך סביבינו.

"איזה עולם משוגע. ממנטו מורי."

פרופיל 97 / מלים: אביב גפן

"פרח עכשיו פורח, והוא צורח.

ילדים נובלים שם בשטחים.

צמח עכשיו צומח, והוא צונח.

ילדים נהיים לרוב צמחים.

פרופיל 97, בפנים הרבה פחות!

המפקד אמר לירות!

בתוך מדים מצדיע, נלחם על השפיות!

צבא הגנה למות!

דגל, יש לנו דגל, ואין לו רגל.

ילדים נהיים לרוב דגלים.

למה? תגיד לי למה אתה עוד שמה?

ילדים לרוב לא שואלים.

פרופיל 97, בפנים הרבה פחות!

המפקד אמר לירות!

בתוך מדים מצדיע, נלחם על השפיות!

צבא הגנה למות!

פרח עכשיו פורח, והוא צורח.

ילדים נובלים שם בשטחים."

כל ההופעה חיכיתי ל"סוף העולם", השיר בו אני מוציא את כל העצבים, הקול והדם שאני יורק לאחריו מהפה. שיר עם כל כך הרבה מטען.

הוא סיים עם השיר הזה, אבל באמצע ההופעה הוא ביצע שיר שממש לא היה צפוי ושבכלל שכחתי מקיומו, אך בתוך תוכי רציתי שישיר.

גשם כבד עומד ליפול / מלים: בוב דילן תרגום: אביב גפן

"איפה היית ילדי תכול העין?

איפה היית ילדי הקטן?

טיפסתי על ראש ההרים ועברתי,

הלכתי בכביש הראשי וזכרתי,

בתוך יערות עמוקים הסתתרתי,

יצאתי אל חוף האוקיינוס שמת לי,

נכנסתי לכבר שתמיד מחכה לי.

עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט

גשם כבד עומד ליפול.

ומה שם ראית ילדי תכול העין?

כן מה שם ראית ילדי הקטן?

ראיתי שועל וזאב מחכה לו,

ראיתי שביל זהב שאין איש הולך בו,

ענף שחור שזורם עם המים,

איש עם פטיש שפוצע ידיים,

ראיתי חלום שהולך על קביים,

איש בלי לשון מדבר ללא הרף

וילד ישן עם רובה ועם חרב.

עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט

גשם כבד עומד ליפול.

ומה תעשה עכשיו ילדי תכול העין?

מה תעשה עכשיו ילדי הקטן?

עכשיו אני יורד כי הגשם בשער,

עכשיו אני הולך עמוק אל תוך היער,

איפה שיש אנשים בלי ידיים,

והחרא עולה שם ומציף את המים,

ויונים מתות מכוסות עלי זית,

ופנים של תליין מסתכלות מכל בית,

שם הכל מכוער ולנפש אין ערך,

הצבע שחור ונסראללה הוא מלך,

ואני רוצה לספר ולנשום ולחשוב את זה,

להביא את זה הנה שכולם יוכלו לראות את זה,

לעמוד לבדי מול הים בו טבעתי,

להכיר את השיר שידעתי ושרתי.

עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט

גשם כבד עומד ליפול."