[ Fast times at clairemont high/Pierce The Veil] 
I've been saving myself for you
פורים שמח לכולם!
עבר עליי שבוע פורימי במיוחד
ביום שלישי באנו לצבא למשהו כמו 4 שעות
ואז שיחררו אותנו כל אחד לביתו כדי להתארגן
למסיבה שעשו לנו בערב לכבוד פורים בבית החיל בת"א.
למסיבה או יותר נכון לתחרות הזאת התכוננו משהו כמו חודש
רק שזה לא ממש הלך כמתוכנן הרבה אנשים לא שיתפו פעולה
ובסוף בתחרות עצמה לא זכינו למרות שהייתי גאה בעצמי ובכלל בגף שלי
טוב בחלקם...
אבל מה שהיה חשוב הייתה ההופעה של לא אחר מאורי חזקייה התותח
הייתי ברת מזל שקלטתי אותו ראשונה מתהלך לו בין האנשים שלא שמו לב
והלכתי לדבר איתו ולהצטלם איתו והוא היה נחמד
ובכלל בהופעה הצחיק אותי עד דמעות
ותכלס לא משנה איך היה הכל העיקר שהרגשתי עם עצמי טוב
באמת אהבתי איך שנראיתי והאיפור גם יצא לי יפה
אחריי המסיבה הלכתי לישון אצל נעמה
היא גרה איזה 5 דקות מהקרייה באוטובוס
יש אנשים עם מזל
היה ממש כיף כי אני חולה על הילדה הזאת!#@
ואיך שהתעוררתי בבוקר נסעתי לביה"ח שניידר.
הביקור שם פקח לי את העיניים בכ"כ הרבה מובנים.
היחידה שלי מתנדבת בשניידר ושולחת כל שנה משלחת מכובדת
של אנשים שמתנדבים למה שנקרא-יום השוקולד
כשם שהוא נקרא ככה הוא,יום שכולו שוקולדים חטיפים ובעיקר הרבה טעים
לעשות טוב לילדים שמאושפזים בבית חולים.
אישית אני התנדבתי בשניידר משהו כמו 5 פעמים בשירות שלי
וכל פעם אני שמחה לתת מעצמי בשביל הילדים..גם אם זה להשגיח עליהם.
אז הגעתי למחלקה ששלחו אותי אלייה-המחלקה האונקולוגית
או בקיצור למי שלא מבין,מחלקה של ילדים שחולים במחלות סופניות.
דיי הפחידו אותי ללכת למחלקה הזאת אמרו לנו שנראה שם דברים לא נעימים
ושיכול להיות שיהיה לנו מאוד קשה
אני לא אשקר ואגיד שהיה קל,אבל באמת שהכי נהניתי בעולם.
איך שנכנסתי קיבלתי ילדים שמחוברים לצינורות,עירויים
אין הם לא יכולים ללכת בלי זה לשום מקום
והילדים האלה כל כך אמיצים ומחייכים וחשבתי לעצמי
שאני ממש מפגרת שאני בוכה כל פעם ששמים לי עירוי
כשהילדים האלה נמצאים קבוע עם אחד בוריד.
נשבעתי לעצמי שפעם הבאה,אני לא בוכה.
פגשתי מלא ילדים בגילאים 3-15 שפשוט מילאו לי את הלב
בכזה אושר,אין רק לראות שגרמתי להם לחייך עשה לי טוב
היו כמה רגעים גם ממש עצובים שנחנקתי עם הדמעות בגרון
כמו כשנכנסתי לחדר של ילד קטן פצפון ואמא שלו שוכבת לידו
עם עיניים כחולות מעייפות ובוכה והוא מסתכל עלייה והוא לא יכול לדבר
וכולו מונשם ומחובר לכל כך הרבה דברים זה היה מצמרר
אבל בסופו של דבר התאפסתי על עצמי ואמרתי חג שמח
זה מצד אחד קשה להיות במחלקה הזאת
ומצד שני כל כך מעורר השראה כאילו וואו
לראות את כל הילדים ואת ההורים שלהם שתומכים בהם
הייתה לי הזכות להיות שם,באמת.
ושרק יהיו בריאים.
ולעניין אחר..בעודי מטיילת במחלקה האונקולוגית
לפתע ראיתי את כולם מפנים שביל,שני צלמים באו
אז התחלתי להתעניין והופ-שני הכוכבים של כמעט מלאכים
צועדים במרחק 2 מטר ממני,אוקיי כל כך הרבה בנות
היו רוצות להחליף אותי באותו רגע
אז צילמתי אותם כמובן עד שהשומרים שלהם כמעט אכלו אותי
אחר כך עקבתי אחריהם במעלית סתם מסקרנות אם יתנו לי להתקרב
אבל איך שנכנסתי למעלית הייתה קבוצה של כמה בנות
ואז בעודי חושבת מאיזו זווית אני אתפוס את אאוחניה (איך שלא קוראים לה)
אחת עושה לי "היי את לא נופר לפיד?" האירוניה....
בכל מקרה לא הצלחתי לתפוס עוד תמונות שלהם אבל אני מרוצה ממה שיש
זה לא שאני גם מכירה אותם ממש -.-
ואחר כך גם הצטלמתי עם בשבקין ועידן קפון וארז דה דרזנר ואמרתי
שלום לסופי צדקה ולמעיין מהישרדות...אכן הרבה כוכבים שבאו לשמח את הילדים
איזה כיף 
אז כן לא יצאתי בפורים
ולא עשיתי שום דבר מעניין חוץ מלראות ברבור שחור
אבל אני מרוצה מהביקור בשניידר
וחוצמזה אני שומרת תתחפושת לשנה הבאה ;]
יצא קצת גרוע -.-
עם סיוון ^_^ המפקדת של קורס צילום אוויר :X
ארז קפון ובשבקין עושים פוזה :]
אני באה להצטלם עם בשבקין וכולם נדחפים :>
אני ואורי D==
ינשונופי
עם סיוון שוב ^_^
איך שלא קוראים לו
איך שלא קוראים לה
איך שלא קוראים להם-ביחד XD
=]
^0^
שבוע טוב וחג שמח 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
