[Psychosocial/Slikpnot(Justin Bieber-baby)] 
יש כמה דברים שאני ממש שונאת;
כשמפריעים לי לישון ואני עייפה רצח
לשמור בקרייה
לאכול בטעות בצל
כשאין לאף סושייה אבוקדו.
כל אלה קרו ביממה האחרונה
החלטתי אחריי הרבה זמן של תיכנונים
לעשות פוסט צילומים עם משמעות
אני מקבלת מלא פניות במייל ובפייסבוק
של בקשות לטיפים לצילום,שאלות על המצלמה שלי
על האופן שאני עורכת בו תמונות ואפילו
אנשים שרוצים רעיונות לפרויקטים שלהם בצילום.
אני לא עונה לרוב הפניות האלה ולא בגלל שאני סנובית
אלא גם בגלל שאינלי זמן (חיילת בצבא הגנה לישראל!)
וגם בגלל שתכלס אם נודה באמת,אינלי הרבה ידע בצילום.
אמנם קראתי מאמרים באינטרנט אולי פעם פעמיים
אבל יותר מזה בחיים לא למדתי צילום או עיצוב גראפי.
הטיפ היחיד שאני יכולה לתת הוא שצריך לצלם עם רגש
כשאין משמעות לתמונות מרגישים את זה.
חוצמזה מה שמשפר אוטמטית את התמונות שלי היא העריכה
אז לכל הצלמים המתחילים אל תהססו ותתחילו ללמוד פוטושופ
אז קבלו את אוסף התמונות
זאת תמונה של שני החתולים שלי סימבה ובון כשהם שיחקו על הדשא
לא תיכננתי לתפוס את התמונה הזאת וזה מה שיפה בה,הכל ספונטני
אוגוסט 11.
יש מנהג בצבא,בעיקר בקרב חיילים קרביים להגיד את חודש השחרור שלהם בכל פעם
כשרואים מטוס בשמיים,מאז שהתגייסתי אימצתי את זה ועכשיו זה נראה קרוב מתמיד.
לתמונה הזאת יש שם אחד והוא ברור מאליו-אהבה.
טבעי.
זו לא תמונה יפה שלי ולא תראו אותי מסתובבת ככה מדיי יום אבל ככה אני נראית עם הפוני למעלה
ועם מסקרה בעיניים. אני לא אוהבת את עצמי ככה אבל מנגד הרבה אנשים אומרים שככה אני הכי יפה.
מזכרת.
יום אחריי שהחתולה שלי קייסי מתה גילינו שהיא השאירה מאחוריה מזכרת אצל השכנים
והוא פשוט היה לוחם כמוה ונשאר חי למרות כל הקשיים.
ילדות.
אני לא יודעת למה..סקייט פשוט מזכיר לי אותי בתור ילדה קטנה ומרדנית
וזה עושה לי נעים להיזכר בזה ובכל הרגעים בהם הנסיעות בסקייט ניקו לי את המוח.
פרפר.
כל פעם שאני תופסת פרפר אני מוצפת באושר בלתי מוסבר כאילו זכיתי הרגע מינימום באוסקר
זה פשוט מרגש אותי לתפוס את היצור החמקמק והיפה הזה.
נמשים.
כל פעם שאני מסתכלת על הנמשים של היפה שלי אני מחייכת
תמיד שנאתי נמשים אבל אצלו זה כל כך יפה.ממש מלאך
מצב רוח.
לקיארה יש מצבי רוח היא החתולה הכי קטנה שיש לנו
ואני ממש אוהבת לעקוב אחרייה עם המצלמה כי כשהיא עצובה שמים לב לזה ישר.
שאני.
שאני תמיד הייתה חברה כל כך טובה וממש עצוב לי שהתרחקנו בגלל הצבא
חוצמזה שהיא מצחיקה ומעופפת ומגושמת ישלה לב כל כך טוב
ואני מעריצה אנשים כאלה
בוא אליי פרפר נחמד.
אין מה להוסיף
תמימות.
את ואל הכרתי בנסיבות הכי מוזרות בעולם
ובכזאת מקריות נהיינו חברות וכל פעם כשהיא באה לישון אצלי
ממש שמחתי לצלם אותה היא פשוט ילדה יפה.
אליניש בעיר הגדולה.
עשיתי לפניי מלא זמן בוק לאלינה ולא מזמן מצאתי את התמונה הזאת
שתכלס יש בה משהו נורא יפה..מזכיר לי את ימי הסנטר [:
מלכודת.
לא פעם בחיים אנחנו נלכדים ברשת אבל תזכרו שתמיד בכל רשת יש חורים
ותמיד תוכלו להציל את עצמכם.
קיריל.
התמונה הזאת פשוט עושה לי טוב ולא בגלל כמה שחבר שלי יפה
אלא בגלל שרואים את הנשמה שלו דרך העיניים,וזה הרבה יותר חשוב
מכל יופי שבעולם.
קרן בפרדס.
חוץ מזה שקרן מדהימה ביופייה,הפרדס הוא פשוט מקום המבטחים האהוב עליי
בין הפרחים האלה ישבתי כל כך הרבה פעמים והסתכלתי על השמיים
כיף להסתכל על התמונה הזאת.
טירונות.
כשהתחלתי את הצבא הייתי טירונית מפוחדת שרק חושבת על כמה שהיא רוצה הביתה
(גם היום אני ככה רק שרבטית ולא כל כך מפוחדת אגב)
אבל עם הזמן התחלתי להבין את כל החשיבות הזאת שבצבא,לתרום את השנתיים האלה
ולהסתכל על הדגל הזה מורם כשאני מצדיע לו היו בהחלט אבני דרך חשובים ובלתי נשכחים בחיים שלי.
סרטביש.
אני אוהבת את התמונה הזאת בגלל שישבתי במשך שעה עד שכבר החשיך
והתבאסתי שחושך ולבסוף שהיצור הקטן הזה יצא התמונה יצאה אפילו יותר מדהימה משהייתה יכולה לצאת באור.
תיכון חדרה.
שאני ואיתי מזכירים לי את כל הרגעים הכיפיים שחוויתי בתיכון...מי אמר שתיכון חדרה רק בית חרושת לציונים?
זבוב.
אני ממש אוהבת לצלם זבובים..נכון שהם ידועים בחיבתם לקקי ושאנשים חושבים שהם מכוערים
אבל לדעתי,הם פשוט חיה קסומה.
לתפוס את הרגע.
קודם כל אני גאה בעצמי על התמונה הזאת בעיקר בגלל העריכה שעשיתי לה
אבל גם בגלל שאני תמיד תופסת את החיות שלי ברגעים הכי מגניבים שיש.
מרינה ואור.
התמונה צולמה ביום הראשון שנפגשתי איתן..ובמשך הזמן הזה גיליתי פשוט שתי בנות מדהימות
שרק הוכיחו לי כמה הפרשי הגילאים לא משחקים בחיים.
אוכל.
לתפוס דבורים זאת לא בעיה כי יש בשפע מהם בעיקר באזור שלי אבל לתפוס כזאת דבורה זללנית
זה בהחלט נחמד.
נופר לפיד.
התמונה הזאת פשוט מציגה את מי שאני.
אם באלכם להמליץ אז בכיף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
