[I'm already gone\A Day To Remember]

אז אתמול היה יום המעשים הטובים.
קמתי לי בבוקר בהרגשה של אוף שוב לא הספקתי
להירשם למשהו, באמת שניסיתי השנה ושלחתי מלא הודעות
לעמותות שאני רוצה לבוא לצלם ואפחד לא הועיל בטובו לענות לי.
פתאום לאחר דיפדופי בוקר בפייסבוק ראיתי מודעה
שמחפשים לאותו יום ב-9:00 מתנדבים.
השעה הייתה משהו כמו רבע לתשע ואמרתי לעצמי
שאין מצב שאני מפספסת את ההזדמנות הזאת!
חיפשתי טלפון של מישהי שמתנדבת שם ומצאתי ולאחר
חיפושים נרחבים את המקום ברחובות הגעתי לבסוף.
למען הגילוי הנאות, אני מאוד רוצה להתנדב והרבה זמן חיפשתי מקום
אבל כל העמותות רוצות מתנדבים לימי שישי שבת שזה הזמן שלי עם בוגי,
זמן לבקר את המשפחה, ולפעמים יש צילומים וכד'

ידעתי שיהיה לי קשה אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה
שהרי לאחר שתי דקות של שהייה במקום פרצתי בבכי היסטרי
במחשבות על למה המתוקים האלה נמצאים לעזאזל בתוך כלובים
ולמה אני לא יכולה לקחת את כולם!?!?
הייתה לי חוויה של כאב לב תוך הרגשת סיפוק עצומה
ירדתי להרבה פזצטות כדי לצלם את הכלבים מהרצפה, טיילתי
עם הרבה מאוד קבוצות של מתנדבים בשטח עם הכלבים
רצתי אחריהם וראיתי כמה הם פורחים ומאושרים בחוץ

בקיצור חוויה עצומה וזוהי רק ההתחלה
כי בקרוב אתחיל את הפרויקט מהלימודים עם הרצליה אוהבת חיות

מי שרוצה לאמץ, לתרום או לשמוע מידע נוסף על הכלבים כמובן
יותר ממוזמן לפנות
לרחובות אוהבת חיות

1 סתם שתבינו בכל כלוב כזה יש כמה כלבים, חלקם מאוד גדולים
מה כלבים מדהימים כאלה שלא עשו דבר רע בחייהם צריכים לעשות בבית כלא? :(

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26
עד כאן, נופי השרופה בכתפיים