[The irony of choking on life saver\All Time Low]
היום איבדתי אוגר סיבירי.
חזרתי לפניי שעתיים לבית בבת ים
ואמא של בוגי שמה לב שאחת המחילות לא במקום
ויש חור בכלוב..אחריי חיפושים עליתי על זה שיש לנו אוגר נמלט
הלכתי למכונית חיפשתי פעמיים ולא היה שם, כבר חשבתי להודיע על
זה לבוסית שלי ואז אמא של בוגי באה עם רעיון שאקח גרעינים לאוטו ואפזר
כי הם הכי אוהבים גרעינים..ומה כבר ישלי להפסיד -_-
ישבתי באוטו איזה כמה דקות עם הגרעינים ואז ראיתי תיצור השמנמן והקטן
ומזה שמחתי D: אפילו שלכלך לי תמושב ועשה ריח של פיפי.
ככל שאני עובדת עם ילדים וחיות ככה אני נעשית יותר עמידה לנוזלים שונים שיוצאים מהגוף
בגלל שרוב העבודה היא עם גילאי 3-4 הרבה ילדים לא שולטים בצרכים.
כבר עברתי שלשולים, קקי, פיפי באמצע מפגש ועוד מקרים כאלה ואחרים לא נעימים
ואת הכלובים של החיות אני מנקה הרבה ובלי עין הרע הם מוציאים מה שהם אוכלים צ'יק צ'ק
האם זה כיף לי? לא. האם זה מחשיל אותי לחיים האמיתיים? בהחלט.
פעם הייתי נגעלת מהכל והיום פשוט השלמתי עם המצב שאני צריכה להיות אחראית
היום זה אפילו לא מביך אותי כל העניין של הקקי פיפי.
כשהתחלתי לעבוד בצהרון הייתה לי פאשלה עם ילדון בן 3.
הוא עשה קקי ונפל מהאסלה הסתבך כולו במכנסיים כשכל האיברים בחוץ
והסירחון בשירותים גדול ובנוסף הוא פשוט לא הפסיק לבכות
ואני, במקום לעזור פשוט לא יכולתי לשלוט בעצמי וצחקתי מהמבוכה. כמובן שלקח לי כמה שניות
להתאפס ולהתפכח אבל היום אני כבר הרבה יותר רצינית ובוגרת
ובמיוחד עם ילדים שצריך להיות הכי עדין ורך איתם בעולם.
אתמול חזרתי לשנה האחרונה של התואר שלי
ידעתי שזה יהיה מעייף ובמיוחד עכשיו כשאני גרה בבת ים
עובדת בראשל"צ ולומדת בעמק חפר. זה מלא טרטורים ואני עיפה רצח
אבל זו שנה אחרונה, פוש אחרון והתואר בידיים
ונעבור להמשך תמונות מאגמון החולה
3>אני ובוגי שלי
אגב אחותו קטי אחראית לכל התמונות שבה שנינו מצולמים ^^
מתוק שלי ואני
וכאן אנחנו בפוזה של צלמים
כשלקחנו את הרכב המגניב
תנוחת הצילום הנצחית שלי
3>
שחור לבן
שתי בנות ששיחקו זה היה חמוד D:
אמא ובנה עם הנוף היפה הזה
אני ^^
בוגי שלי
ותמונת השתקפות HDR שעשיתי
מוזמנים להמליץ ולהגיב
ושיהיה לנו שבוע קליל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
