כובסת המקקים הקטנה

אז שכחתי להוציא את המנגו מהמקרר, כך שהוא עדיין קשה. ובטח ימשיך להיות קשה. וקשה. ובסוף הוא ימות קשה.  איזה מן חיים אלו.

היום היה לי חשק לקנות שני דברים, אחד מהם הוא מחשב וכמעט קניתי באיזה אתר קופונים אבל בסוף לא קניתי ואני אשתדל לשלוט בעצמי ולחכות לבלאק פריידי כדי לגלות שאין מבצעים מעניינים וסתם חיכיתי. הדבר השני והקולינרי שממש רציתי לקנות היה מכשיר המולטיקייק שעושה גם קייקפוקס, גם מאפינס, גם דונאטס וגם קייקפופס והכל בחמש דקות. היו ביקורות ממש טובות על הדור הקודם של המכשיר, המולטיטוסטר, אבל עד שנזכרתי שאני רוצה אותו הוא כבר לא במלאי.  אבל עדיין לא התחילה המכירה של המולטיקייק ככה שאני בטח בקרוב אתחרט ולא אקנה אותו, וגם מחשב אני לא ממש צריכה. 

חייבת עדכון לגבי השיניים שלי : ביום שני בערב הרופא שיניים התקשר אלי ישר מביקורת הגבולות. כנראה שההודעה שהשארתי במרפאה הייתה כל כך קורעת לב, שפשוט אי אפשר היה אחרת.  ביום שלישי בבוקר כבר ישבתי לי על כורסאת העינויים, והאבחנה הייתה ברורה (טיפול שורש) ושמחתי כל כך שכבר לא כואב לי שיצאתי מהמרפאה כולי בדילוגים ובריחופים, ואחר כך כמעט הקאתי מעצמי.  אני תוהה האם לא כדאי לעקור כבר מעכשיו את כל השיניים שלי, ובכלל נזכרתי בפרסומת ברדיו שאומרת שאפשר להמנע מטיפולי שורש אם הולכים לאיזה רופאה 1-800-דנטיסט, ואולי בכלל כדאי לשלוח את הגדולה שלי ללמוד רפואת שיניים ולא רפואה כללית.  

יש הופעה בבלט, ואני לא אהבתי לשמוע ששיבצו אותה בשורה האחרונה ולא ממש אכפת לי שהם מתחלפים כל ריקוד בשורות ושיש ריקוד שהיא בשורה הראשונה. מיד נזכרתי איך המורה לפסנתר בכל רסיטל הייתה משבצת אותי אחרונה במנגנים בתקווה שהקהל כבר ילך עד שאעלה לנגן  ובא לי להתקשר למורה שלה ולצעוק עליה שהבת שלי היא הכי שווה בכל הקבוצה והיא צריכה להיות בשורה הראשונה בכל ריקוד ever, אבל הילדונת בכלל אומרת לי שזה לא משנה לה באיזה שורה היא ומה אני מנדנדת, והכל תוך כדי זה שאני מכחישה את זה שאכפת לי.

ראיתי שהנושא החם זה הוט, אז אני חושבת שכאן המקום לציין שתרמתי את השלט הישן שלהם לארגז הגרוטאות של הגן. רק אומרת.