כובסת המקקים הקטנה

אז נזכרתי שכתבו לי כאן שהמנגו צריך להיות רך כמו אפרסק לאכילה, והוא בדיוק היה רך ככה כשהקטן קם מהשינה ודרש אוכל (האם כל הגברים באשר הם דורשים מזון בערך 23 שעות מתוך היממה?) אז הרגשתי אגדתית והצעתי לו מנגו ולא טופי או נוטלה, ולראשונה בחיי חתכתי מנגו והיה באמת מגעיל. מה זה הגרעין המוזר הזה?

אחרי שראיתי את  הפרק החדש של גריי (מעדכנת לטובת כמו מניפה ) נוכחתי לדעת שדרק שפרד נוסע לפגוש את אובמה למרות הכאב, ואז הלכתי להתחיל לנקות את הבית לקראת הבייביסיטר. השעתיים שלפני שהיא מגיעה תמיד גורמים לי לתהות האם לצאת היא באמת ההחלטה הנכונה, או שאולי עדיף היה להשאיר את הבית מזוהם ואת הכביסה בערמות, ולשבת כמו קוץ עד הלילה. עדיין, דרך אגב, לא הגעתי להחלטה. בכל מקרה, אני לא יכולה לתת לבייביסיטר לחשוב שאנחנו חיים בזוהמה. מספיק הגענו למצב שהיא יודעת שאין כאן אוכל, והיא נאלצת להביא אוכל מהבית

אני: קטני, מה אתה רוצה לאכול צהריים?

קטני: קרמבו

אני אדם של חורף, אבל אני שוקלת להמיר את עצמי לאדם של סתיו. קודם כל, התרמית של החזאים לגבי סוף השבוע הזה לא מקובלת עלי. דבר שני, אין לי כח לכל הקומבינות שהגשמים ידרשו ממני בהמשך השבוע בהסעות למינהן.  וקטני לא אוהב ללבוש יותר משכבה אחת, אבל אני חושבת שאשחד אותו בקרמבו וזה בטח יעשה את העבודה.  ואם קרמבו אחד בטוח לא יעזור, אני בטוחה שאחרי שניים או שלושה הכל יהיה טוב יותר.