והכל כל כך מסובך וכל כך קשה, וקשה לכאוב על כל הדברים האלה כשאתה לא פה, אבל החיים ממשיכים אז אני ממשיכה לבכות על זה שכל כך רציתי את זה והגיע לי והן קיבלו את זה. ובד בבד אני גם בוכה עליך ואני יודעת להפריד ולתת פרופורציות לכל דבר ואני יודעת למצוא כמה טוב יש בעולם הזה, אבל הכל כל כך קשה, כאילו אין כמעט אף אי של נחמה בעולם הזה.
אני אדבר שניה על זה, טוב? זה כל כך קשה וזה הגיע לי ורציתי ואני עדיין רוצה ולהן לא מגיע ואין לי כח אין לי כח אין לי כח.
ואין יום שאני לא חושבת על זה.
ואין רגע שאני לא חושבת עליך.
ואני כל כך מתגעגעת וכל כך קשה לי ואין לי כח אין לי כח אין לי כח.
הייתי מוכנה לקבל את כל הרע הזה באהבה אם היית פה. אבל אתה לא פה וממילא הכל נורא ואיום אז מה הטעם?
ואין לי כח אין לי כח אין לי כח.
תוריד אהבה וגשמים.
אני מרגישה כל כך פתטית.
האישה שאני אוהב
היא האישה שאני מאכזב?