השיר ההוא, על דניאל. והוא כל כך נכון. ומרגע לרגע זה יותר כואב ויותר בלתי מובן.
בוכה.
צער זו מילה עדינה, ולא אוספת כלום, ושאריות הנפש מרוסקות וכואבות.
רוצה לומר המון. צפה על פני המים בחוצר מנוחה, מחכה שנוכל לדבר שוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לא עוד בשר ודם