אני לא מבינה איך נוצרים אנשים כאלה. הם נולדים ככה? בונים את עצמם בצורה כזו מדהימה?
עם החיוך המדהים והתלתלים, אני תוהה אם גם הדברים הפחות טובים שעבר, הכשלונות, היו החלטה שלו, כדי לתרום ולצמוח מהמקום הזה.
אני לא מכירה אותו טוב. לא החלפתי איתו אפילו משפט. עם כמה שהוא טוב, אני לא מהבנות שהוא יתחיל לפתוח איתן בשיחה סתם ככה.
אבל הוא מהאנשים האלה, שכן הייתי רוצה להכיר לעומק, כי הם נראים כ"כ מדהימים, שאתה לא יכול להרות לעצמך לפספס אותם.
כואב לי בלב אבל זה בפוסט אחר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לא עוד בשר ודם