יש רגע קצר בין אדר לניסן שהטבע צוהל בכל פה הוא שופע חיים שיכור ומבושם - איך שיופי יכול לרפא!
נסער ומשולהב ומתיז ניצוצות - אך עוד רגע ייבּול ויצהיב כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת - קצר פה כל כך האביב.
קצר וחטוף ושובר את הלב לחשוב שהוא תכף ידעך מבטו רק נפקח אך התחיל ללבלב - רק ניתן לי ותכף נלקח. (הלוואי.) אביב עול-ימים וסוער וסופו- כבר כתוב בעלי ניצניו, אבל הוא מסתחרר כפרפר במעופו, וכמוהו-נצחי בעיניו.
קצר וחטוף ושובר את הלב לחשוב שהוא תכף ידעך מבטו רק נפקח אך התחיל ללבלב - רק ניתן לי ותכף נלקח.(הלוואי.)
ואת ואני היודעים ונורא הדבר שרק הוא לא - עד כמה קצרים החיים, החיים הקצרים שניתנו לו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לא עוד בשר ודם