"take my hand and tell me you would take me anywhere"
"דייט"
לא חוויתי את זה האמת.
ראיתי סרטים, קראתי ספרים, שמעתי על זה מחברים, רק משם אני אני יודעת מה ההגדרה של "דייט".
איך אני מגדירה דייט?
איך אני הייתי רוצה לחוות דייט?
אני הייתי רוצה שנצא למקום כלשהו לאכול או לשתות , נגיד המקום הראשון שעולה בראש כרגע זה "הביץ בר".
הזמנו בירה וצ'יפס הכי קלאסי שחשבתי , הבירה האהובה שלי טובורג כמו תמיד והוא הזמין קורונה.
אנחנו פשוט לא מפסיקים לדבר, שטויות לא שטויות צוחקיםץ
ופתאום אמרתי שאני ורצה לרדת לים לחוף לטייל.
הזמנו חשבון ועוד פעם הקטע המעצבן והמביך שאני צריכה להכניס יד לארנק כדי שלא יהיה לא נעים, אבל הוא לא הבין מה אני עושה ואמר לי
"את ממש לא מתכוונת לעשות את זה".
ירדנו במדרגות לחוף , הנוף פשוט עוצר נשימה.
פתאום הוא החזיק לי את היד , פעם ראשונה מישהו מחזיק לי את היד.
אני הרגשתי מין רטט בגוף,דברים מוזרים בבטן.
וואו.
אנחנו מטיילים כמה שניות של שקט, אני מרגישה כאילו אני מנותקת מהכל.
אני מרגישה כאילו הכרתי מזמן ולא רק היום , מרגישה פתוחה איתו, כיף, זורם טבעי.
הוא מסתובב עומד מולי ועדיין מחזיק לי את היד.
מסתכל ישירות אל העיניים שלי ואומר לי "את מפתיעה משנייה לשנייה ואני מת לגלות את ההפתעות הבאות שלך".
מתקרב אליי, יד אחת מונחת על הגב , ויד שנייה על העורף.
וואו.
נשיקה שלא נגמרת.
אני מרגישה זרמים בגוף.
אני קופצת עליו.
הוא נופל.
אני נשענת עליו.
והנשיקה לא נגמרת.
תשוקה.
פתאום אני עוצרת את עצמי.
לא רוצה שזה ימשיך למה שעומד להימשך, אני רוצה , אבל מעדיפה שלא, לפחות לא כרגע.
הוא מסתכל עליי ואומר " וואו את מדהימה אותי"
אנחנו נשארים לשכב על החוף, מסתכלים על השמיים.
נהיה לי כבר קצת קריר אז אנחנו קמים והולכים לכיוון האוטו.
הוא עדיין מחזיק לי את היד , אני לא רוצה לעזוב לו את היד.
הגענו אל האוטו שלו, הוא משעין אותי על האוטו, מנשק אותי , אני מלטפת אותו בשיער שורטת קצת את הצוואר שלו.
לא רוצה שהרגע הזה ייגמר.
אנחנו נכנסים לאוטו.
אני חושבבת לעצמי שכל כך בא לי לעשות אותו, המשיכה מטורפת.
והוא מסתכל עליי במבט של עוד שנייה קורע לי את החולצה.
אבל זה לא קורה, זה היה יכול לקרות , היינו יכולים פשוט לעבור למושבים האחוריים.
הייתי רגילה לסטוץ , שזה פשוט קורה כי בא לי וזורם לי.
אבל זה לא ככה.
מזור בקטע טוב.
הוא מדליק את הפלייליסט שלו , זה היה אחד הדברים שהכי הדליקו אותי בו.
אנחנו שרים, צוחקים כל הדרך.
אנחנו מגיעים אליי הביתה.
הוא אומרת לו " היה כיף , לילה טוב"
הוא אומר לי "לא"
הוא פשוט יצא החוצה, לקח לי את היד, שוב מחזיק לי את היד חזק, מנשק אותי.
"את מדהימה אותי, לילךה טוב "
אני נכנסתי הביתה.
הלכתי למיטה לישון.
פתאום אני שומעת צליל של הודעה, אני רואה שזה ממנו "לא נמאס לי להגיד שאת מדהימה אותי כי זה מה שאת עושה לי, התכוונתי למה שאמרתי שאני רוצה לגלות את ההפתעות הבאות שלך, אני מקווה מאוד שזה רק הדייט הראשון שלנו, לילה טוב 
"
אני פשוט מחייכת .
ולא יודעת איך להגיע הלאה.
אבל אני חושבת לעצמי , אולי זה סתם אשליה, אולי זה מין פנטזיה.
הרי התקופה האחרונה, הזמן האחרון, הכל הפך להיות כל כך זול, כל כך נגיש, כל כך ישיר.
איפה כל המיסתוריות, לרצות מישהו ולהילחם עליו, לקבל אתגר ולעמוד בו.
מה הבעיה כל כך בלצאת לדייט, זו פשוט דרך מאוד יפה להכיר אחד את השנייה.
זה לא שאני נגד סטוצים, אני לא אומרת שאני אפסיק.
אבל אני רוצה לחוות משהו חדש.
אני רוצה לחוות את זה ולראות על מה כולם מדברים, לראות אם זה עוד קיים .
אני יודעת שזה קיים.
אבל זה כל כ לא בולט,כל כך מעט.
לא מבחינים.
אני פשוט לא רוצה להפסיק להאמין בשום דבר.
אם אני אפסיק להאמין בדברים בחיים, הביטחון שלי יירד, אני לא אגיע ליעדים שאני רוצה להגיע אליהם.
לקוות , להאמין , ולעמוד במטרה של זה סוד ההצלחה בחיים.
אני פשוט רוצה שמישהו יגרום לי להתרגש כל פעם מחדש.
אני רוצה להרגיש שמישהו מחזיק לי את היד וזה גורם לי לזרמים בגוף להתעורר.
אני רוצה שנכיר אחת את השנייה ונהיה מופתעים אחת מהשנייה כל פעם מחדש.
זה מוזר לי שבאו אליי המחשבות האלו.
לא יכולתי לתאר את עצמי במצבים כאלו , אבל וואלה לאחרונה אני כן יכולה .
אני אפילו רוצה לראות איך אני מגיבה לזה.
פשוט מעניין אותי איך זה.
אבל כניראה הזמן שלי עכשיו הוא לא היות בתן משהו .
פשוט שקט לעצמי מהכל.
שקט אמיתי.
פשוט שקט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
