לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מיומנה של פאנגירל


קומיקסים וסיפורים שקשורים לחייה של פאנגירל צעירה ממוצעת, שבעצם מרוב קומיקסים, סדרות, ספרים ואנימות אין לה חיים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2014

ציור חדש~


היי~~~~~~~ (גלים זה אדיר)
אמנם הפעם זה לא קומיקס () אלא סתם ציור רגיל, אבל זה מושקע ובא לי להשוויץ. 
בסוף השבוע האחרון קראתי הרבה על תרבות הפאנק רוק, על האופנת הפאנק, המוזיקה והתסרוקות האדירות של פאנקיסטים. הוספתי להקות פאנק משנות השבעים-שמונים לפלייליסט שלי (יאייייייייייי!) וציירתי את הציור הבא- 


^__^
השמות של הלהקות על החולצות אמתיות (ודי טובות, אגב), רק שב-The Ramones ה-s התפספסה לי בסוף ><
עבדתי על זה כמה שיעורים טובים ואני לגמרי מרוצה מהתוצאה.
אז מחכה לתגובות 3:
והנה מנהג שהחלטתי לאמץ לעצמי - הוספת תמונה GIF חמדמדה בסוף כל פוסט.


וגם את זו כי היא אדירה -
(שלדים כי פאנק רוק וזה)
ביי~
נכתב על ידי FangirlingMode , 9/12/2014 20:15  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



•Percico fanfic - You my true love •Part 1


בערך בגיל עשר קלטתי שאני לא נורמלי. בזמן שבנים אהבו בנות אחרות, אני התחלתי להסתכל על בנים. ידעתי שזה לא אמור להיות ככה, אבל לא הצלחתי להכריח את עצמי להסתכל על בנות. זה לא עניין אותי.

בסופו של דבר היה רק אחד שעניין אותי.

פרסי תמיד היה מושלם. הגיבור הנערץ, בן לאחד משלושת הגדולים, חצוי חזק. גם אני הייתי בן לאחד משלושת הגדולים, וזה אומר שהוא סוג של בן דוד אלוהי שלי. אני מעדיף לא לחשוב על זה יותר מידי.

אבל פרסי הוא של אנבת'. זה כאב לי. הם תמיד ביחד, תמיד נאמנים אחד לשני... תמיד צמודים. אין מקום גם לניקו שם.

ורציתי אותו כל כך.


פאנפיק שכתבתי על השיפ פרסיקו (פרסי וניקו. פאנדום - פרסי ג'קסון).
זה סיפור די עצוב (בכל זאת, אהבה נכזבת וחד צדדית). הפרקים תמיד די קצרים. אז... תהנו(?).
נכתב על ידי FangirlingMode , 8/12/2014 21:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אין טלפון ''


אני שונאת שמחרימים לי את הטלפון. פשוט שונאת.

יש יגידו שאני מכורה, וזה די נכון. רוב היום אני מקלידהמקלידהמקלידה כדי להרגיע את עצמי. אבל כשמחרימים לי את הטלפון אני צריכה למצוא תחליפים לשמיעת מוזיקה באוטובוס ודיבורים מזדמנים בקבוצות וואצאפ של פאנדומים.

זאת אומרת,  אינטרקציה עם אנשים '-'



טוב... הגזמתי. ברור שאני מדברת עם אנשים! שיש לי חברים (ועוד פאנגירלז) בבית ספר שלי, אבל הכל נראה מוגזם יותר ומעצבן יותר בלי הטלפון.
בקיצור - שיחזור הטלפון מהר, אמן. (ראמן! סתם. צוחקת).
נכתב על ידי FangirlingMode , 1/12/2014 22:31  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  FangirlingMode

בת: 23




קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: סגידות , פאנפיקים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFangirlingMode אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על FangirlingMode ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)