החיים "בפנאן"

ואו סוף סוף מצאתי את האומץ לומר לו מה אני חושבת . 

זה לא שאני מפחדת . טוב נו אולי קצת , פשוט הכל כל כך חדש לי. 

ואני לא בדיוק יודעת מה הדבר הנכון או הלא נכון לומר . 

אף אחד לא רוצה להישמע אדיוט או טיפש .. 

תמיד הייתי אומרת לו מה אני מרגישה , חושבת , רוצה .. אבל בחצאים, לא ברור .

כי גם לי לא היה בדיוק ברור באותם הרגעים ,

אז אתמול העלתי את הנושא ,בדרך עקיפה ...

"התחלתי עם הגלולות ", כתבתי .

"אז ביום שלישי תבואי שאוכל לזיין אותך?" .

"בוודאי" . עניתי.

ואז הודעתי לו שלגמור בפנים זה בעייתי בשבועיים הראשונים כי הגלולות עוד לא לגמרי פעילות. 

אז הוא שאל אם אני רוצה שיהיה הרבה זרע בשבילי לאכול ?

כמובן שלא ! ביקשתי ממנו שיפסיק להאכיל אותי בזרע כל הזמן ,אלא רק כשמגיע לי , או כשהכרחי .יש לזה את היתרונות ואת אפקט ההנאה , אבל לא חסר לזה גם חסרונות .

"מתי זה מגיע לך ?" שאל.

"כשאני לא בסדר , או כשממש בא לך .., למרות שתמיד בא לך .. " 

"טוב אני אשתדל להתחשב בך , לא מבטיח אבל :) " . אהבתי את התשובה שלו.

"יופי." השבתי.

"מה יופי ? מה אומרים ?" 

"תודה אדון שלי ".

ואז שאלה שדווקא התרוצצה לי הרבה בראש , לא ידעתי אם מתאים לשאול אותה .. אבל החלטתי שמותר לי , אני חדשה. 

וכמובן גם ידעתי שהשיחה תמשיך בדיוק למקום שאני רוצה .

שאלתי "מה אתה מעדיף אדון או מאסטר? או משהו אחר.. , חשוב לי לדעת." בדרך כלל אני קוראת לו אדון.

"למה זה עלה לך פתאום ?" שאל.

"לא יודעת . יצא לי לחשוב על זה כמה פעמים ,על איך אתה מעדיף שאני אבטא את המעמד שלך ? ואם יש שוני בענייך ..?"

"איך את רואה את המעמד שלי?" ברגע שהוא מתחיל לשאול שאלות כאלה אני מתחילה כבר להיכנס לתפקיד .

"בעלי." 

כן אני יודעת שזה נשמע ממש מוגזם , אבל זה לא בהקשר של אישה ובעל . 

לפני שהוא הספיק להגיב רשמתי לו " חכה דקה ,לפני שאתה נבהל תן לי להסביר !" 

הוא צחק.

"לכלב יש בעלים .., אני כלבה . אתה הבעלים שלי , ובקיצור = בעלי ". 

"ובמה מתאפיינת הבעלות שלי עלייך ? " הוא כל כך אוהב לחתור לתוך המקומות האלו . 

"השליטה שלך עליי , ההתמסרות והנאמנות שלי אלייך ." זה היה ממש לא קל לכתוב את זה .

"תזכרי את זה. " הוא אמר . זה לא התגובה שציפיתי ממנו למה שאמרתי .

"איך אפשר לשכוח ." ניסיתי לא להראות יותר מידי אכזבה מהתגובה שלו . 

"כשאת עצבנית , או לא מרוצה , יש הרבה נסיבות בהם את לא זוכרת את המעמד שלך " .

זאת הנקודה שחתרתי אלייה , הגבול בין הזוגיות הונילית לבדסמ . 

אני לא ידעתי איפה הוא עומד אצלנו  , לא בדיוק דיברנו על זה . אבל ידעתי דבר אחד בוודאות - אני לא מוכנה ל 24/7 .

זה מה שיפה לדעתי בבדסמ , שאפשר לממש את הפנטזיות המיניות (ונפשיות ,שלי לפחות) מבלי שזה יפגע בחיים היומיומים , ובהתנהלות הזוגית.

אז דיברנו על זה , אמרתי לו שאני לא כל כך בעד שזה ינזול מעבר לחדר המיטות , טוב, אולי קצת . כי יש לי צורך לפעמים .

אבל החלטנו על הגבולות  , מרגישה הרבה יותר הקלה .

פיספסתי עבודה היום , אני חולה :(

מצד שני , סבבה לי בבית .